גן ועדן – החיים איתם הם גיהנום

גן הוא נחמד, עדן היא נדיבה – אבל החיים עם גן ועדן הם פשוט גהנום.
לא משנה לאן הם הולכים – חיים הוא זה שתמיד צריך לסבול.
גן עוזר לחיים בשיעורים, עדן עוזרת לו בשיחות על החיים – אבל שניהם יחד רק רבים.
יום אחד החליט חיים שהוא לא יכול להסתדר עם אח ואחות גדולים שכאלו, הוא עזב עד שהם יפתרו את הבעיות שלהם – אבל בעיות רק גדלו וגדלו.
חיים חזר והריבים רק גדלו, וכאן נכנס האב לעניינים.
ובבוא מן הימים – לימד אותם האב החביב לקח חשוב לחיים.
האב, אלוה, הפריד בין גן ועדן ולקח אליו את חיים.
"שני אלו יחיו טוב יחד עוד מעט, ואם זה לא יעזור – ננסה פעמיים"
ויום אחד, אחרי זמן ארוך להפליא – חזר גן, הוא טען שהוא לא מסוגל יותר בלי עדן;
רגע אחריו באה גם עדן, היא טענה שבלי גן חייה רדודים בשפל.
ומאז למדו השניים להעריך ידידות – ואף חיו יחד לעולמי עולמים בשלמות.
הפכו השניים ריב ארוך וחסר תועלת לידידות נצחית ואהבה לתפארת.
ומאז חיו להם בשלווה זוג האחים, יחד עם חיים האח הקטן והתמים.