פרק 1 – מטה הדרקונים

פרק 1: מותו של המכשף.
גיילון הביט במכשף המבוגר. הוא ישב על כס גדול, עשוי מעץ האלדי, העץ הקדוש של המכשפים. המכשף היה זקן, כפוף. הוא ישב על הכס ואפילו ידו לא זזה, רק נאחזה במטה שאחז בידו. המטה אינו היה מטה רגיל, הוא היה מעוטר יורת מכולם, ועל ראשו היה גילוף שאף אדם, מלבד אותו המכשף שיצר את השרביט, אינו הצליח לראות, רק עננת ערפל. המטה היה ארוך, את ראש המטה, שלרוב היה עשוי יהלום או אבן יקרה אחרת, אך לשרביטו של המכשף הזקן לא היה ראש, רק אותה עננת ערפל שהסתירה את סוד המכשפים הגדול ביותר. המטה עצמו היה עשוי מעץ אלדי, עץ שאף מטה לא היה עשוי ממנו. "כבודו, המכשף?" שאל גיילון בקולו השקט והמתון, עם כי בתוכו הוא בער ברצון לדעת מדוע מורו האהוב קרא לו. "גיילון, האם זה אתה?" שאל המכשף, קולו היה תשוש, לא כמו שגיילון זכר אותו מלפני ימים מעטים. "מורי, לתת לך כוח ממני?" שאל גיילון, ובלי לחכות לתשובה מצידו של המכשף הזקן הוא הושיט את ידו ותפס את ידי המכשף באחיזה חזקה. "גאיה, רפאי את מורי, כי אהב אותך כל חייו! גאיה, תני לו את כוחו חזרה, כי המכשף הגדול הוא! גאיה, החזיקי אותו בחיים! גאיה, מלאי את בקשת חניכו של המכשף הגדול, מחזיק המטה!" קולו התחיל בנעימה שקטה, צליל מתוק וחלק, בבקשתו השניה קולו הפך להיות קשה יותר וכבד יותר, כמעט צורמני. בבקשתו השלישית קולו נהפך חד וברור, אך עוצמתו עלתה על קולם של כל המכשפים יחדיו. בבקשותיו האחרונות, התחינות, קולו נהפוך שקט ונשמע מפציר, מפציר בגאיה שתתן למורו האהוב להסביר לו את סיבת היותו בחדרו הסודי. עיניו של המכשף נהפכו מעט כהות יותר, ומבטו נראה בריא יותר. "גיילון! איך אתה מעז לקרוא לג-" התחיל להגיד המכשף בקול צורמני כמקודם. אבל הוא הביט בגיילון, שנראה תשוש. "ריפאת אותי, גיילון, בכוח חייך. אך שמע ודע!" אמר לו המכשף באותו קול צורמני, שדמה לחריקה על לוח עץ. "המטה הזה הוא מטה כושף. שנים לאחר מותי, כאשר אתה כבר תהיה כמוני-" הוא הפסיק לרגע, בשביל שגיילון, שהיה רק בן 20, מכשף שרק התחיל את לימודיו, רק חמש שנים הוא לומד. "-היו שבעה מכשפים צעירים, הם ילמדו את דרכי הדרקונים. רק הם, כי לאחרים לא היה את הכוח הדרוש. אתה תדע שאלו הם, כי הילתם תהיה ההילה הטהורה ביותר, ההילה הלבנה הקרחית, שכמוה לא נראה מאז יצירת המטה הזה, כך אנו המכשפים מעריכים. הם ילמדו את דרכי הדרקונים, כפי שאמרתי, ואתה תתדריך אותם. אתה תלמד אותם ליצור איתם קשר. ורק אחרי שהם ידעו זאת הם ימצאו את המטה הזה. הם היחידים שיוכלו לפצח את ההילה שסביב ראשו, רק הם היו הבעלים האמיתים של המטה הזה. הם יהפכו לבני האלמוות הראשונים מאז תקופתו של יוצר המטה.הם ימצאו את הדרקונים האבודים בעזרת השרביט" אמר המכשף בקול מלא יראת כבוד. גיילון הביט בו, עיניו בוהקות באור משונה, אור מהופנט של אדם שכל חלומותיו התגשמו. "אני היה המכשף הגדול, אחריך?" שאל גיילון בקול מהופנט. "אכן, תלמידי. פנה למוריהיתי. קרא לו לכאן, עלי לבשר לו בשורות לא טובות. להתראות, תלמידי האהוב, גיילון." אמר המכשף, כאשר עיניו נעצמו בעייפות המאפיינת אנשים מבוגרים. "אל תמות, אל תמות, מורי האהוב!" אמר גיילון, הוא הביט במורו, ועזב את החדר.