אריאל
אהמ אהמ, מישהו אמר לי לא מזמן שאני כותב הרבה על אוטובוסים... אבל ככה זה, ניראלי שאני פשוט חי בהם יותר מידי

צחוק אוטובוסים

אריאל 06/07/2017 990 צפיות 5 תגובות
אהמ אהמ, מישהו אמר לי לא מזמן שאני כותב הרבה על אוטובוסים... אבל ככה זה, ניראלי שאני פשוט חי בהם יותר מידי

באוטובוס ראיתי חייל ישן, שמנמן, עם יד על הרובה וקופסא של קומקום.
חשבתי על החייל ההוא שתקועו לו סכין בצוואר-באוטובוס אחר.
שמרתי על החייל שלי, הסתכלתי.
צהלה עלתה בתחנה אחת, היה לה אודם אדום. לא ראיתי אותה מאז היסודי
אמרתי לה שלום.
היא אמרה לי שלום.
וזהו.
עבר הרבה זמן, עבר הרבה זמן…
הסתכלתי על הזגוגית; בהשתקפות שלי ושל האיש שהסתכל עלי, הוא לא היה לבוש כמו נוסע אוטובוסים. ציירתי לו כוסית ביד, או מזוודה, או שרביט מנצחים.
זה גרם לי לצחוק וצחקתי וצחקתי וצחקתי, עד שכמעט עלו לי דמעות,
עצרתי אותן, חשבתי לעצמי: היום הייתי טוב, היום הייתי טוב,
אבל אז הסתכלתי על החייל שלי ויכולתי לראות פס אדום מצויר לאורך צווארו – כמו סמיילי, כמו צחוק, כמו האודם של צהלה במקום הלא נכון.
ראיתי את צהלה מסתכלת עלי מהרבעייה האחורית, אבל היא ניראתה כמו אישה ופעם היא שמה לי חול בקלמר ואמרה שהטושים שלי התפררו וצחקה וצחקה. בכיתי.
אני מתנשם, אני חושב: היום הייתי טוב, היום הייתי טוב, היום הייתי טוב- – –
אני נפלט החוצה בתחנה הבאה, התחנה הלא נכונה. אני רץ ורץ ורץ ורואה אדום
ומרגיש דם, לא. לא. לא- זה דמעות – –
אני צוחק


תגובות (5)

זה הרגיש ממש ממש טוב.

07/07/2017 00:02

זה נורא, אני ממש ממש ממש ממש אוהבת את זה. זה מזכיר מחשבות כאלה שגוררות אחת את השניה עד שאתה מתבלבל לגמרי ומאבד את זה. התיאורים מקסימים. מעולה.

07/07/2017 00:20

לא התכוונתי בקטע רע כי אוטובוסים הם מעניינים!בלתי נסבלים מכל בחינה אפשרית עבורי אבל מעניינים. גם לי יצא לפגוש מישהי שהייתה איתי ביסודי ברכבת והיה מוזר קצת. אבל לא היה לה שם מעניין כמו צהלה שהרגה את החייל בסיפור עם הכוח הנשי שלה(…?) איך היו (או עדיין) המבחנים ?:()

07/07/2017 00:57

אהבתי את הסיפור.
זה נכון שכשאתה נוסע הרבה ברכבות או באוטובוסים אז באים לך סיפורים ושירים משם, כי אתה מעביר חיים שלמים בדרכים וזה משפיע. פעם הייתי נוסע המון וגם לי נולדו סיפורים כאלה.

07/07/2017 09:30

מצוין. שבור בקטע שלם

07/07/2017 17:29
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך