הדוכס והמלכה

פעם אחת בארמון שבאנגליה חיו להם מלך ומלכה. המלך והמלכה התחתנו, ולכבוד החתונה המלך נתן לאישתו כתר משובץ יהלומים. המלך והמלכה היו מאושרים. המלכה שלחה את הכתר לדוכס ברומא. המלך ביקש מהמלכה שתענוד את הכתר אך המלכה סירבה.
אי שם באנגליה חיה נערה שהייתה חולקת עם המלכה סודות. המלך התחיל לחשוד. הוא שאל: "את שלחת את הכתר לדוכס שברומא?"
המלכה ענתה: "כן."
"למה שלחת לו אותו? את לא אוהבת אותי יותר?"
המלכה לא ענתה.
"שומרים, הכניסו את המלכה לכלא עד שהיא תגלה לי למה שלחה את הכתר."
בינתיים, שני גנבים ניסו לשדוד את הדוכס. הם תקעו לו סכין בכתף והאשימו את המלכה. הגנבים הביאו את הכתר למלך. המלך ראה את הכתר ונדהם לגלות שאכן אשתו שלחה את הכתר לדוכס ברומא.
"עוד יומיים תוצאי להורג, אך את יכולה להציל את עצמך אם רק תספרי לי למה שלחת את הכתר לדוכס מרומא."
הנערה הבינה שהמלכה בצרות ולכן טסה לרומא כדי לקרוא לדוכס. כשהיא הגיעה אליו היא סיפרה לו שהמלך עומד להרוג את אישתו. הדוכס כעס מאוד וניסה לעצור בעד המלך ע"י שליחת מכתבים, אבל זה לא עזר. בינתיים, המלך רצה לפרוץ במלחמה נגד רומא, אך רומא סירבה להילחם באנגליה. הדוכס חשב מה לעשות כדי להציל את המלכה, אך לא עלה בדעתו שום רעיון. נשאר להם עוד יום אחד בלבד כדי להצילה ממוות.
בינתיים, באנגליה, המלך ניסה לשכנע את המלכה לומר לו למה היא שלחה את הכתר לדוכס מרומא, אבל המלכה עדיין סירבה לענות וישבה בשתיקה. המלך היה מודאג. הוא לא רצה שאשתו תמות אבל הוא גם כעס עליה שהיא שלחה את הכתר לדוכס מרומא.
הגיע יום התלייה. המלכה הובאה לחצר הממלכה. לפתע הדוכס מרומא פרץ לחצר ואמר: "עצור! אל תהרוג אותה."
המלך אמר: "אז אתה הדוכס מרומא!"
הדוכס השיב: "המלכה שלחה לי את הכתר כי אני צריך אותו."
"ומה יש לך להגיד בעניין? מדוע שלחת לו את הכתר?" שאל המלך את אשתו.
"שלחתי לו את הכתר מפני ש… מפני ש… ש… מפני שהוא אח שלי!" ענתמה לו המלכה ופרצה בבכי. עד כה היא נמנעה מלהשיב על כך משום שלא רצתה לסבך את אחיה בצרות, והנה עכשיו פורץ ומתגלה הכול.
"מה??? הדוכס מרומא הוא אחיך? מדוע לא סיפרת לי על כך? אני אינני רוצה שתמותי מפני שאני אוהב אותך בכל ליבי, והנה כמעט שהרגתי אותך לשווא." אמר המלך. "אני מצטער, הדוכס מרומא, אני מצטער מאוד על מה שעשיתי. לא התכוונתי, אבל העניין שאישתי שלחה למישהו זר את הכתר בילבלה אותי. אני לא ידעתי שאתה אחיה." הוא התבייש להביט בפני הדוכס ובפני אישתו. "האם תסלחי לי על מה שעשיתי?"
"בוודאי שאסלח," אמרה המלכה וחיבקה את בעלה.
"אני חושב שצריך לחגוג לאור העובדה שזכיתי באישתי מחדש," אמר המלך. "אז יאללה, בלאגן!"

הסוף.