אויר הרים צלול כיין…

חזרתי מהבריכה . היום חם כרגיל. אין שינוי אומר החזאי. סתם יום חול חם ולח.
סוניה פותחת את הדלת. היא עדיין בכתונת הלילה .
עומדת מול הדלת הראשית של הכניסה ומתפעלת מהאויר ….איזה אויר טוב היא אומרת…
ממש … אני חוזרת בלגלוג..אויר הרים צלול כיין.
המזגן אצלה משנה שעברה כבר מקולקל. לא נראה שהיא תתקן אותו. לה יש אויר טוב.
הכלבלבון שלה יושב ומקשיב לנו. בדרך כלל הוא נובח עלי כמו משוגע. אבל כשהוא רואה שסוניה מדברת איתי ובעניני מזג אויר הוא נינוח.
סוניה מחזיקה בידה פחית צבע . ניגשת למשקוף הדלת ועוברת על המשקוף שלפני ימים ספורים צבעה אותו בלבן וזה היה פשוט נורא בלשון המעטה. הצבע הלבן לא תפס על הצבע החום המטלי. והתוצאה היתה קטסטרופלית.לכן כנראה שינסה סוניה את מותניה ואיך שנעורה משנתה התלבשה על הפרוייקט דנן.

אבל טעות בידי. סוניה כבר קמה לפני כשעה . והראיה. דלי המים עם סמרטוט הרצפה שעומד באמצע הסלון ולידו המגב.כוונתה בעצם היתה לארגן את הבית. לנקות ולשטוף. אבל כנראה התוכנית השתנתה כשנפל לה האסימון סוף סוף שהצבע הלבן לא נקלט טוב על החום.

כל זה נשמע לנו רגיל . אבל סוניה בת שמונים עוד מעט. והיא מפילה על עצמה פרוייקטים. קשים ומסובכים. עוד מעט תעזוב הכל ותיקח את הכלבלבון שלה לטיול. הוא בעצם לוקח אותה. אין לה כבר כח אליו. הוא מלא מרץ ועזוז. היא אשה זקנה . בקושי הולכת . בקושי עולה במדרגות .
בא לי להגיד לה סוניה . עזבי אותך מהצבע עכשיו. תגמרי לנקות את הבית. השלולית באמצע החדר.זה מסוכן את עלולה להחליק. את כנראה מחכה לגמדים ….אולי הם יבואו לעזור לך. הלוואי.