אנסטסיה הגירסה שלי – פרק 4

פיטר ,
פיטר הוא זה שהביא אותי הנה ?
– כן ילדתי , אתמול הוא ניכנס אלינו ,
ובין ידוו ילדה , הילדה הזוט , הי את .

– עם כך הצל המסתורי לא באה לפגועה בי ,
אלה באה לאזור לי .

– ניראה לי שהוא מחבב אותך .
-למה לו לחבב אותי ? ילדה זרה שנמצאה מאולפת באמצה יער .
איין לה עבר ,,, וגם לא עתיד .
-כן אבל שחכת להגיד , שהוא זה שהציל אותך ביער,
הוא כנראה חיבב אותך מאז .
כי למה למישהו לאסוף ילדה מאולפת מהיער , הוא עשה זוט מיטוב לב .
את זה אני מבטיח לך בברור .
חוץ מזה כולם כאן הם כמוך , לחלק איין הורים , חלקם עם הורים אבל לא יודעים איפה הם ,
ובבדיי סיפורך לא שונה כל כך מהאחרים
– אז זה בעצם …
– סוג של בית ילדים קטן , כן את צודקת .
– בית ילדים , באמצה יער , שמטפלים בו גמדים .
– כן , בעצם זה ביתנו , ואזרנו לילדים האלה .
או ואוד משהוא , אין לנו מספיק מקום בשבילך ,
– אוי לא , הוא אומד לזרוק אותי ליערות
כבר התחלתי לחשוב על דברים נוראיים .
– הי , על תחשבי על זה ,
בסח הכל רציתי להגיד עם אכפת לך לישון בינתיים בחדר הכביסה , זה הכול .
– נשמתי נשימה עמוקה , ונרגעתי .
-למה לך לחשוב על זה , אנחנו לא מעיפים ילדים …

הוא המשיך לדבר אבל כבר לא שמתי אותו , חשבתי על פיטר .
זה באמת נחמד מציידו לאזור לי כך , וגם אחרי שהתעוררתי , הוא היה נחמד מאוד , ו…
– אני יודעה על מה את חושבת … את חושבת על פיטר .
ואני גם יודע שזה לא נעים שאני קורא לך את המחשבות , אז אפסיק .
ואתן לך זמן ללכת לפיטר .

כן , דוק ידעה בדיוק על מה חשבתי .
כן , אי אפשר להסתיר מימנו , שום דבר .
וכנראה שהא באמת צודק , אלך לדבר עם פיטר , ולהודות לו .
מעניין עם גם לשער הגמדים יש כוחות…

חזרתי לבקתה , מהשביל ביער , זה שבו אני ודוק דיברנו .
נכנסתי , הלכתי לחדר שלי , לחדר הכביסה ,
בתקווה לשבת שם קצת זמן לבד , לחשוב על כל מה שדוק אמר .
פתחתי את הדלת , וראיתי את פיטר , יושב על הרצפה , ומבית בי .
– הי ענייה .
– אייך ידתה את שמי , לא אמרתי לך אותו כשנפגשנו .
-כולם כאן מדברים עליך , אז שמעתי את שמך .

התיישבתי לידו ,
תודה לך , שמתי שאתה הוא זה שהבי אותי לכאן .
– זה שום דבר , היה לי לעונג לעזור .

פיטר השפיל מבתו , לא היה לו מה לומר .
דקת דומייה הייתה שם , אף אחד מאתנו לא אמר מילה .
אז… רצייתה משהוא פיטר ?
פיטר ניראה נבוך .
את …
, את רוצה לבוא איתי לטיול בחוץ ?