דרך – פרק 1

"אני אוהב אותך" אמרתי לאחותי השינה ונישקתי אותה בקודקוד ראשה משתדל לא להעיר אותה "גם אני אותך" היא מילמלה בחיוך קטן "ביי" לחשתי לה והתקדמתי לכיוון דלת המרזב הגדולה. היא כבר יודעת את התוכנית. מהורי כבר נפרדתי, לא פנים מול פנים ולא אמרתי להם על תוכניתי אבל הם יודעים שאני אזכור אותם תמיד! הדלת נפתחה בחריקה מחרישת אוזניים וכשיצאתי היא נסגרה בעדינות. מולי הופיע היער השכוח שבו העצים שחורים משחור ורק אור הלבנה הוא המאיר על האזור. דילגתי בעדינות אל רכבי כשהחיוך שלי נפרש מאוזן לאוזן, אני כל כך מתרגש! סוף סוף אוכל להתחיל חיים חדשים בתור אדם רגיל ולא כ'מפלצת', כמקור לפחד. אני נוסע במכונית לכיוון הבית של שני חברי הטובים בריאנה ומאור. הם באים איתי, גם הם החליטו כי לא טוב להם בעולם כזה של פחד ושנאה ושהם רוצים, כמוני, להתחיל חיים חדשים בעולם חדש ובארץ אחרת. טוב לא בדיוק בארץ אחרת יותר באזור אחר של ניו יורק. בריאנה כבר מחכה לי מחוץ לדלת עם מזוודות גדולות ארוזות ותיקים רבים מלאים בחפצים יקרי ערך ועוד דברים שהיא כנראה תצטרך בדרך. 'בנות' חשבתי לעצמי כשראיתי אותה מוציאה עוד ועוד תיקים ומזוודות מביתה. "צריכה עזרה?" צעקתי לה כשאני פותח את חלון חדרי בידיעה שהוריה בטיול בהוואי. "אני אשמח" היא אומרת ואני יוצא לכיוונה ועוזר לה להעלות את התיקים על רכבי הגדול. "מאור?" היא שואלת וחושבת היכן הוא "מחכה שההורים ירדמו" אני עונה לה בקצרה "ברור" היא עונה כאילו זה מובן מעליו. כעבור חצי שעה אנחנו שומעים דפיקה על חלון המכונית וכמובן מאור המאחר מופיע בפנים מתחננות שלא נכעס עליו. "כנס" אני אומר לו מיואש "אמרתי לכם שאני אוהב אותכם?" הוא שואל או אומר מתחנף "אויש נו תכנס כבר ותפסיק להתחנף" בריאה צועקת עליו בזמן שהוא מניח את תיקיו על תא המטען הרחב. "תודה באמת" היא אומרת בליגלוג כאשר סוף סוף הוא נכנס למכונית.
אנחנו נוסעים כבר שלוש שעות שלמות וסוף סוף אני יכול לראות את העיר הגדולה והיפה. "וואו" בריאנה ממלמלת ומאור יחד איתה. "בהצלחה?" אני אומר "בהצלחה" בריאנה אומרת בחשש. אנחנו מגיעים לכניסת העיר הגדולה ומופתאים מיופיה ומחיי הלילה שבה. אנשים שיכורים שיושבים בפינות הרחוב מסמנים לנו לרדת מהמכונית ואני כבר רואה שבריאנה קופצת במקומה. אחד האנשים בא לכיוון המכונית בזמן שאני עומד ברמזור "תחזיקו חזק" אני מרים את קולי ועל הגז אני לוחץ כמה שיותר חזק ובורח משם כי אין לי ממש כוח להתעסק עם אנשים ברגע זה. נערות צעירות ומבוגרות מסתובבות ברחובות לבושות בבגדים מוחצנים ומועדונים פתוחים עם ריח אלכוהול שנודף מהם. מאור שעושה פרצוף נגעל מחייך כשרואה בחורה צעירה בערך בגילו שלבושה בבגדים נורמליים יחסית מחייכת עליו מהמדרכה. "אתה לא רציני" בריאנה אומרת לו בלגלוג שוב. איך נגיד את זה? עם כמה שהם חברים טובים ככה אם אוהבים לעצבן אחד את השני.