אקשן פמילי- פרק ניסיון ☺ (ההרשמה עדייין פתוחה!)

תתחילו לשמוע כשיהיה את הסימן הזה ◘, כדי לקבל אווירה… (זה באמריקה באמת)

~נקודת מבט ככלית~
עוד בוקר נורמלי התחיל בבית משפחת ת'ייר. אליסון, בת ה-14, הכי צעירה במשפחה, ירדה במדרגות אל עבר פינת האוכל. שערה הבלונדיני והחלק נראה כאילו סורק 500 פעמים, אבל היא רק קמה מהמיטה. היא לבשה טרנינג וחולצה ענקית. "אמא באלי טוסט. תכיני לי." טוב, בואו נגיד שהיא די מפונקת. אבל לא כמו שאתם חושבים. אלין, אחותה הגדולה, נכנסה בפתח הדלת. היא בדיוק חזרה מטיול שנתי בקנדה. "אלין שלנו!! ברוך שובך!" נשמעו קולות מן היושבים בשולחן. "יאא איזה כיף לחזור הבייתה! אליס שלי קניתי לך שמלה מהממת שם!" הדבר הראשון שהיא אמרה. היא מאוד מחמידה שזה קשור לבגדים וטיפוח. שערה השחור היה אסוף לצמה ועיניה הכחולות היו כהות מתמיד. "את יכולה לזרוק אותה לפח, או לתרום אותה לנזקקים או משהו"
אליסון אמרה בטון מזלזל בלי להביט בה.
"אני תורמת אותה לך. את נזקקת לה."
אליס הביטה בה כמה שניות במבט מאיים, וברחה לחדר.
אמה הסתכלה על אלין "למה היית צריכה לעשות את זה, את יודעת שהיא לא אוהבת שמלות וענינים" אלין עשתה תנועה של 'לא יודעת מה יש לה' והלכה לחדרה לפרוק את המזוודה הכבדה.
◘ איש מוזר ביותר נכנס בפתח הדלת שנשארה פתוחה: הוא לבש חליפה שחורה, עם משקפי שמש שחורים, וכובע קש שחור. היה כתוב לו על הז'קט באותיות כסופות. C.S.I.
לא שמו לב אליו כל כך. הוא עמד בפתח הדלת, בפרצוף רציני, וחיכה לתשומת ליבם שאלה שעוד נשארו על יד השולחן. "אמא" אמר ג'ייסון בפה מלא בקורנפלקס, שהבחין באיש. "כן מתוק, מי זה?" ג'ייסון עשה תנועה בידיו של 'לא יודע'. פינה את כליו וקם מהשולחן. "תרמנו
במשרד כבר, זה בסדר" אמרה, וחזרה להכנת הכריכים לילדים. "לא, אני חושב שיש פה טעות. אני מה-C.S.I." אמר בטון רציני לגמרי. "אה, אתה גם מאלה שחושבים שאנחנו משפחת מרגלים או משהו?"
"אתם כן"
"אנחנו לא"
"אתם כן"
"לא! די כבר עם הבולשיט הזה של להציל את העולם! ממה כבר יש להציל אותו?! מזהום אסמוספירה? מהחור באוזון? מאנשים רעים? ממה?!"
"מאנשים רעים, נכון. יש מישהו בשם כרמן, שמאיים לגזור את האוזון עם מספרים ענקיות מזבל, שמודבק בבנזין ודלק, ברגע שזה יקרה העולם יתחמם כל כך מהם ויתפוצץ. יש לכם שתי אפשריות: לעזור לעצור אותו או למות עם השאר או לעזור לו."
"זה שלוש"
"אז מה אתם בוחרים?"