בתוך האינסוף (משחק כתיבה)- פרק שני: סאמר

היא הייתה הפופולרית ביותר בקבוצת החדרים 4000 עד 4050. לא בגלל שאהבו אותה. לא בגלל שהיא הייתה יפה ולא בגלל שעל כדור הארץ, ההורים שלה היו שחקנים מפורסמים. סאמר האריסון הפכה פופולרית בזכות המספר המרשים של חתיכות כסף שהיא השיגה מלנהל עסק נורא ואיום, שהדיר שינה מעיניה, ובו היא העסיקה נערים שינקמו בכול אותם נערים אחרים שמנסים להפריע לסדר הטוב בערך ששרר באקסודוס, ספינת החלל הענקית עליה היא חיה בשנה שנתיים האחרונות. היא איבדה את הספירה, וכבר לא הייתה בטוחה כמה זמן הם על הסיפון.
סאמר שלחה את קורט לפני שעה. הוא עוד לא חזר. הוא היה אמור לנקום, לסאמר לא היה משנה באיזו דרך, בנער בן שש עשרה שניסה לסחור בילדים כבני עשר כמשרתים אישיים של נערים בוגרים יותר. עד כמה שסאמר שנאה את העבודה שלה, היא ידעה שהיא עושה אותה לטובת הכלל. הילדים הקטנים הוחזקו בחדרים שעליהם אותו נער בשם אדם השתלט, והיה מוכר אותם תמורת כמה חתיכות כסף לנערים בוגרים כדי שישרתו אותם. סאמר לא הסכימה שהאנושות תעשה כזאת. היא רצתה לשמור על האנושיות שעוד נותרה בהם, אחרי שהראסיליונים לקחו כל מה שהיה להם חשוב, כל מה שייצג את הזהות שלהם כבני אדם. סאמר לא התכוונה לוותר. היא הבינה כבר מזמן שדרך דיבורים וניסיון להשיג פשרות שום דבר לא יתקדם. נערים, מה לעשות, היו מטבעם מרדנים ופעלו נגד כל דבר שאמרו להם. לפחות הנערים שאיתם המתנקשים של סאמר היו צריכים להתמודד. ככה הם נקראו. המתנקשים של סאמר. סאמר לא תכננה שזה יגיע לרמה הזאת. כל מה שהיא רצתה זה חבורה של נערים מפחידים שילכו ויפחידו את אותם נערים שמתנהגים לא בסדר. זה לא נמשך הרבה זמן, כי הנערים הפושעים נלחמו, או לא הקשיבו. וסאמר נאלצה להחליט כמה החלטות שהיא בחיים לא הייתה מעזה לחלום עליהם בכדור הארץ. אבל כאן זה לא כדור הארץ. כאן זו מלחמת הישרדות, ולפעמים צריך להקריב כמה כדי להציל את השאר.
קורט נכנס במהירות לחדר שלה. נער נוסף בעל שיער חום פרוע ועיניים ירוקות נכנס איתו.
"מי זה?" סאמר שאלה בחשד. היא ידעה שבעקבות העיסוק שלה, יש הרבה איומים על חייה. המתנקשים שלה לא היו נאמנים לה, הם היו נאמנים לכסף. סאמר קיבלה כסף מאנשים שרצו לנקום, שלחה את אחד המתנקשים לעשות את העבודה השחורה, ונתנה להם בתמורה חתיכת כסף. ככה זה עבד, במשך לפחות כמה חודשים.
"סת' קרום. הוא רוצה להיות מתנקש." אמר קורט. העיניים הכחולות שלו בהו בה וגרמו לה להרגיש חוסר נוחות.
"שמעתי שזה כסף טוב." אמר סת'.
"זו משרה קבועה. אתה לא יוצא ממנה, לא משנה מה העבודה שלך תהיה. אם אני שולחת אותך לנקום, אתה מבצע את זה." אמרה סאמר בקשיחות. היא הייתה בת שש עשרה, והנער ההוא, סת', נראה בערך בגיל של קורט, צעיר ממנה בשנתיים.
"בסדר. איפה אני חותם?" סת' חייך. זה לא הצחיק את סאמר. היא שנאה כשמישהו התנהג בכזאת קלות ראש לגבי העבודה הזאת.
"אתה מבין שלפעמים תצטרך להרוג אנשים, נכון?" היא אמרה לו.
"זה לטובת הכלל, לא?" שאל סת'.
"כן." ענתה סאמר.
"אין לי בעיה לפצוע כמה אנשים שמחליטים להשתלט על החללית." אמר סת'.
"לא אמרתי לפצוע, אמרתי להרוג. פציעה לא תוביל לכלום. הם רק ירצו נקמה. מוות יבטיח שהם יעלמו מכאן." אמרה סאמר. היא שנאה את עצמה, לא האמינה שהיא אומרת את הדברים האלה. רצח, אלימות, זה לא הפיתרון. היא רצתה לצעוק, היא רצתה להפסיק את הכול. אבל האנשים היו זקוקים לה.
"בסדר. התקבלת." היא אמרה, וסת' וקורט יצאו מהחדר שלה.

חמש דקות אחר כך מישהו דפק על דלת חדרה של סאמר.
"מי שם?" היא שאלה. היא ידעה שהשומרים שלה, שעמדו בחוץ, לא היו נותנים לכול אחד לדפוק על הדלת שלה.
"אני רוצה נקמה." אמרה מישהי מהצד השני של הדלת.
"היכנסי." סאמר קראה. היא ישבה על המיטה שלה, המיטה היחידה בחדר. היא הצליחה להעיף ממנו את השותפות הקודמות שלה.
"קוראים לי-" הנערה שנכנסה בדלת פתחה אבל סאמר השתיקה אותה.
"אני לא רוצה לדעת. ככול שאני אדע פחות, כך אני אהיה פחות מעורבת." אמרה סאמר. הנערה הנהנה. היא הייתה קטנה, בערך בת שתיים עשרה. סאמר לא רצתה לדעת מה קרה לה שבגיל כל כך צעיר היא מחפשת נקמה.
"הנערה הזאת רצחה את אח שלי." היא אמרה, מושיטה לסאמר ציור. סאמר סחרה נערה שידעה לצייר טוב, כדי שתצייר קלסתרונים של האנשים שבהם רצו לנקום. סאמר לקחה את התמונה והשתנקה. זו הייתה היא עצמה. מאחורי התמונה שלה הייתה התמונה של הנער שנרצח היום בידי קורט.
"המתנקש נשלח על ידי." סאמר אמרה. "אח שלך סחר בילדים."
"הוא לא. זו הייתה טעות. אח שלי היה אדם טוב." אמרה הנערה.
"אני מבינה שזה קשה לך להבין, אבל אני לא שולחת מתנקשים לאנשים טובים." סאמר התעקשה.
"מי שבאה אלייך, מי שרצתה את הנקמה בו, היא הייתה נערה בת שש עשרה, עם שיער אדום. נכון?" הנערה הצעירה שאלה. סאמר בלעה רוק.
"יש חיסיון לכל מחפשי הנקמה שלי." ענתה סאמר.
"זה אומר שכן. אח שלי נפרד ממנה לפני כמה ימים, היא הייתה משוגעת. רצתה להשתלט על החללית, אח שלי אמר לה שלא תעשה את זה. היא הפלילה אותו. הפיצה עליו שקרים." אמרה הנערה. רעד חלף בגבה של סאמר. יכול להיות שהיא רצחה נער חף מפשע?
"אם כך, אני יכולה לנקום בחברה שלו." אמרה סאמר, ובקול שלה נשמע שמץ של לחץ.
"אני לא מחפשת נקמה בה. היא אישה משוגעת. אני רוצה נקמה במי שמחליט לקחת את החוק לידיים, בלי בכלל לברר דברים לפני. אני רוצה נקמה במי שמחליט לשחק את אלוהים, ששולח ילדים לרצוח ילדים אחרים. אני רוצה נקמה במי שמחליט שזו זכותו לקחת חיים של אחרים." אמרה הנערה. סאמר השתנקה. דמעות עלו בעיניה.
"קוראים לי ניה לואיזה. רצחת את אח שלי בנג'מין. הוא כל מה שהיה לי ביקום הזה. אני רוצה נקמה."