אני בת 12.

ג'ן ילדת זאב פרק 2 חלק 3

25/05/2012 722 צפיות אין תגובות
אני בת 12.

ג'יין חזרה לבת אדם. "תנסי לעוף". הפעם, שום ינשוף לא עצר אותה. היא פרשה כנפיים ונפנפה בהם חזק. הדפים של ג'יין עפו מהשולחן וג'ן הייתה באוויר. היא הרגישה נפלא. לא היה לה איכפת מה יקרה בירח המלא. כל מה שהיא רצתה זה לעוף. היא עפה ברחבי הכיתה, קורנת מאושר עד ש… צלצול. ג'ן חזרה למקום שלה והפכה את עצמה בחזרה לבת אדם. "ווואוווו! ג'ן, זה היה כל כך קול"! בצהריים ג'ן חזרה לחדר שלה, עמוסה במצרכים לשיקוי. היא שמה את הקדרה על השולחן והתחילה לחתוך גזר ירוק. השיקוי היה נורא מסובך כמו שהמנהל אמר. היא הוסיפה מים רותחים והתחילה ליבחוש. היא הוסיפה שלוש טיפות של דם יחבשים ובחשה שוב. היא הציצה שוב במתכון. היה כתוב שאם השיקוי הגיע לצבע כתום, צריך להשאיר אותו ככה לילה שלם. ג'ן הציצה בקדרה שלה. השיקוי היה כתום. היא ניקתה את השולחן והשאירה את השיקוי בשולחן. היא פתחה את השידה שלה, הוציאה דף ועיפרון וכתבה בכתב מסולסל "לא לגעת". היא חתכה את הדף, שמה את הפתק לייד הקדרה ויצאה מהחדר. היא הלכה לכיוון הכיתה. רוב השיעורים היא לא הקשיבה. מלא שאלות הציפו את ראשה ולא נתנו לה להקשיב. בערב, כשכולם הלכו לישון, ג'ן נרדמה אחרונה. בבוקר, ג'ן קמה ראשונה. היא מיהרה אל השיקוי ולקחה את הספר. כל מה שנישאר לה, היה להוסיף עשרה טיפות של שיקוי הזהב. היא פתחה את המגירה, הוציאה את הבקבוק הקטן, וטפטפה עשרה טיפות. הצבע של השיקוי התחלף לזהב. היא הצליחה. קורנת מאושר, היא הלכה לכיתה. בערב היא צריכה לתת לפוקס לשתות את השיקוי. היא פגשה את ג'יין בדרך. "איפה היית? שוב הברזת"? "לא, קיבלתי אישור מהמנהל להמשיך את השיקוי". "אהה, יופי! איך הולך"? "כברת סיימתי"! אמרה ג'ן בגאווה. ג'יין עודדה אותה להמשיך. "נו, ופוקס התעורר"? "לא, אני צריכה לתת לו את השיקוי בערב". כשהם הגיעו לכיתת מרפא הכיתה הייתה מלאה והמורה עוד לא הגיע. הם התיישבו במקום הקבוע שלהם. המורה ניכנסה והשיעור התחיל. "תוציאו את חיית המחמד שלכם". "אוי לא… אין לי". מלמלה ג'ן. "אל תדאגי". אמרה לה ג'יין והוציאה מכיסה אוגר אפור. "תודה". "תלמידים, היום אנחנו נלמד על רעל בשם 'הקוטל'. כל אחד יקבל ארבעה בקבוקים עם מיץ, שבאחד מהם יש את הרעל. אתם צריכים לתת לחיה שלכם לשתות את המיצים ואת הרעל להפריד ולהביא אותו לי. אם החיה שלכם תשתה בטעות את הרעל, היא תגדל פי שניים מגודלה האמיתי. התחילו"! המורה מחאה כף וארבעה בקבוקים צצו משום'מקום מול ג'ן. היא בחנה את הבקבוקים הזעירים. היא החליטה שהבקבוק הסגול הוא הרעל, והפרידה אותו מהאחרים. היא הביאה למורה את הרעל וחזרה לשולחן. היא הביאה לאוגר לשתות את המיצים ואחרי המיץ האחרון, שצבעו היה וורוד, האוגר הפך לאוגר בגודל של ארנב. אופס. בצהריים ג'ן חגגה את ניצחונה על הצלחת השיקוי עם ג'יין, בבורקס מפוצץ גבינה ופטריות. ג'ן חיכתה לערב. היא כבר רצתה לספר לפוקס מה קרה לו ואיך היא עשתה את השיקוי לגמרי לבדה. אחרי השיעורים היסטוריה, (ג'ן חשבה שהיא הולכת להתפוצץ מרוב שעמום, וג'יין הסכימה איתה) התגוננות, שיקויים וקסם, ג'ן וג'יין רצו לחדר האוכל. "למה אני לא יכולה לתת לו את השיקוי עכשיו"? שאלה ג'ן בקוצר רוח את ג'יין. "זה ברור, לא"? ג'יין ענתה לה ונחרה נחירת בוז. "מה ברור"? חקרה אותה ג'ן.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך