ג'ן ילדת זאב פרק 4 חלק 5

למה הוא עדין שם? כדי לגרות אותה? פחח… חצוף… פתאום ג'ן הריחה ריח מגרה… ריח שאף פעם לא הריחה… מתוך השיחים הפיעה הזאבה השמנמנה ובפיה משהוא מוזר שממנו נדף הריח הטוב. להפתעתה של ג'ן, הזאבה זרקה אותו אליה. ג'ן הסתערה על הדבר המוזר והתחילה לאכול. זה היה הדבר הכי טעים שאכלה אי פעם! אחרי שגמרה לאכול תקפה אותה העיפות. ולפני שהיא הספיקה לעבור לתנוחת שכיבה, היא נרדמה.

בבקר, כשג'ן חזרה לצורתה האנושית הכל היה בסדר גמור! היא ביכלל לא היתה עיפה, כנראה שהיא ישנה בלילה… וביכלל לא היה לה טעם מגעיל בפה! להפך, היה לה טעם טוב… טעם של תרנגול צלוי. היא שאלה את ג'יין אם היא אחראית לזה, אבל ג'יין ניענעה את ראשה לשלילה. "תקשיבי… את לא תאמיני מה המורה אבי אמרה לי אתמול כשהיא רצתה לדבר איתי!" אמרה ג'יין. "מה היא אמרה?" שאלה ג'ן בסקרנות. "היא אמרה שאם היא היתה במקומי, היא לא הייתה מסתובבת ככה איתך… ואז היא אמרה לי שאת ילדת זאב!" אמרה ג'יין ונימת כעס התגנבה לקולה. "ואז היא התחילה לקשקש לי כמה בוגדניים אנשי הזאב!" זה לא הפתיע את ג'ן. כבר ימים שניראה שאבי מתפוצצת לגלות שג'ן ילדת זאב. לפחות היא לא גילתה את זה לכל הכיתה.
השבוע עבר כרגיל, לא קרה שום דבר מעניין. (חוץ מזה שהשינוי הלילי של ג'ן ניגמר, היה לה טעם טעים בפה) ג'ן חיכתה למכתב מההורים שלה שיגלה משהו על פוקס, אבל שום מיכתב לא הגיע. תאריך היומולדת השלוש עשרה של ג'ן התקרב. עוד שבוע עבר. ושום דבר מוזר לא קרה. עוד שבוע עבר. ג'ן התחילה להלחץ. בעוד שלושה ימים היא בת שלוש עשרה! גם ג'יין הייתה מודאגת לא פחות מג'ן. מה היא תעשה כשג'ן תצתרף לאנשי הזאב? בשיעור כישוף שניהן לא הצליחו להתרכז ולהפוך את האוגר לשרקן. במקום זה הם הפכו אותו לחזיר. המורה העזעיף פנים והלך. כשהן הלכו לשיעור רפואה, מיכתב מעופף התנגש בג'ן בפרצוף. "איייה!" צעקה ג'ן והורידה את המיכתב מהפרצוף הכואב והאומלל שלה. זה היה מיכתב צהבהב ומלוכלך ועליו היה כתוב בכתב יפה "ג'ן מונסון." "תיפתחי!" צייצה ג'יין והושיטה יד כדי לחטוף את המיכתב. ג'ן העיפה את היד של ג'יין שעוד חפרה באוויר כדי להגיע למכתב שלה. ג'ן פתחה אותו והתחילה ליקרא.
ג'ן, יום ליפני יום שלישי (שזה תאריך היומולדת שלך) תארזי את כל הדברים שלך ותבואי ליער. תבואי לבד! אני אחכה לך שם.
נ.ב.
תביאי אוכל.
ג'. ו.