הזמן האבוד פרק 1

ירייה אחת.. ירייה שנייה… אני פוקחת את העיניים ואז נשמעת הירייה השלישית, אני יודעת שעכשיו תורי.
אני רצה מהר לנקודת הירייה, אני רצה ורצה ופתאום אני מרגישה משהו מתנגש בגרון שלי ומעיף אותי אחורה, אני מרוממת את הראש…:" אתה אמור להיות מת!!"
הוא מחייך ואומר בשקט:"גם את, מלפני הרבה זמן, חבל שלא הרגתי אותך ואת כל שאר החברים שלך בפעם הראשונה שראיתי אתכם, רק צרות הבאתם לבלגן שכבר היה קיים!"
ראשו וידו כבר היו בדרכם לגרוני וברגע שהוא כבר נגע בי והייתי מוכנה להיחנק למוות שמעתי צליל מוכר, יריית החץ מהקשת של אדם.
אחת גרמה לו לכאבים והירייה השנייה כבר הפילה אותו וצפינו בו גוסס ומת.
תודה, אמרתי וחייכתי.
הוא חייך בחזרה ואמר:" עכשיו הוא מת סופית… כדי שתלכי לירות את הירייה שלך,הם יחשבו שמשהו קרה, את הרי אף פעם לא מאחרת".
הרגשתי עקיצה בדבריו מכיוון שאדם הוא האקס שלי ותמיד התלוננתי שהוא מאחר לדייטים שלנו בזמן שאני הייתי מגיעה אפילו 10 דקות קודם.
הגעתי למקום ויריתי ברובה, עכשיו כל מה שנשאר לעשות הוא לחכות לסימן של לוסי, לחכות ולראות שכל מה שעשינו עד היום לא היה לשווא והצלחנו להציל את הזמן.
חשבתי על כל מה שעברתי בשלושה חודשים האחרונים ולא רציתי שזה ילך לאיבוד,אמרתי לעצמי בלב:"תזכרי! תזכרי! תזכרי בשביל מייגן!! תזכרי בשבילו!!" פתאום הרגשתי הרגשה חמימה בכל גופי וכל מה שראיתי זה אור לבן שמעלים כל מה שבדרכו, הוא כמעט והגיע אליי… "להתראות" אמרתי.