המת-פרק1

Anime.El 20/04/2013 704 צפיות תגובה אחת

היא החליקה את אצבעותיה בלחיי,מרגישה את ציפורניה דוקרות אותי.היא קירבה את שפתיה הרכות ללחיי ונישקה אותי בחדות."אני חייבת ללכת."אמרה בקול גוסס,היא לכתה במדרכה המאוסה והרטובה בשקט ונופפה לי בידה.ניסיתי לעצור את הדמעות,לרדוף אחריה ולשכנע אותה להשאר,ולא להרגיש משהו שמעורר געגועים.ביטני התהפכה,ניסיתי לרוץ,אבל קפאתי במקומי,הדמעות מחליקות ונוטפות בחבטה לקרקע.
בכתפי היה תלוי תיק ירקרק,ובתוכו שוקולד שהתחשק להזיל עליו ריר מהופנט.חיטטתי בתיקי,מוציאה אותו מן התיק וביד רוטטת קירבתי לפי,נוגסת ומשאירה לשיניי ללעוס את השוקולד ולעכל אותו.
הסתובבתי בעצלתיים לכיוון האחורי,ומחטיפה מבט לערפל שריחף בין המדרכות ומילא את הרחובות בכבדות.התעטפתי במעילי בחוזקה,לא נכנעת לרוח החזקה לקרר אותי.קיוותי שמבטי יטפס לעבר הדמות שהלכה מימני,שכבר לא תשוב.אמא.
בדרכי חזרה הרגשתי את השביל יבש,העצים רכנו מטה והרגשתי שאחד העצים שהשתקפו בעיניי הולך להתמוטט עלי,כך אשכח הכל.מצד אחד-זה יהיה מושלם,מצד שני-אווץ',מי יחשוב על דבר כזה?.
למרות שנאבקתי,הקור שטף אותי,התבוננתי בבניינים הגבוהים והאכזריים,נער עמד במרפסת,מביט לכיווני,מבטו התחמק מימני כששם לב שאני מתבוננת בו,הוא חדר לתוך דירתו.הרגשתי את צעדיו במדרגות הבניין הקשיחות והמתכתיות ומצאתי חן במעילו האפלולי.הוא פסע לכיווני,שיערו מתנופף ברוח.
"היי,את."צעק,הרוח טישטשה אותו,ראיתי רק את ידו מצביע לכיווני.נירתעתי לאחור ופערתי את עיניי,הוא ניסה ללכת לעברי.
"כן?!"צעקתי,והסערה התגברה,החדרתי את מעילי העבה לבטני וניסיתי לעקוב אחריי הבעת פניו.החשק לראות אותו הסיח את דעתי,בטח גם את שלו.הוא עמד לפני,זקוף וגבוה.
היו לו עיניים כחולות וגדולות,ולעומתי עיניים ירוקות וריקניות,הוא היה צר וגבוה,ורכן את ראשו לעברי.הוא חיטט בכיס מעילו והושיט לכיווני מעטפה אדומה וקשיחה שנמתחה לצדדיה.
"קחי."
חטפתי מידו את המעטפה האדומה,מצמידה אותה לפניי."את מוזמנת לבקר בביתי.אהה,קודם כל,אציג את עצמי.אני מרבט,זה שנתן לך את המעטפה,את בטח כבר ראית אותי עומד במרפסת.זוכרת את חברתך ריטה,שאמרה לך שיש לך מעריץ סודי,אך צחקת על דבריה?.
אז יש לך,בואי לביתי,ב-8"קראתי את הכתוב במעטפה בעגמומיות,הסתכלתי קדימה,הנער נעלם כלא היה.מתחתי את שפתיי,עיניי הבזיקו,החטפתי מבט במעטפה וסובבתי את עצמי לכיוון האחורי,בדרך הביתה.נעליי שוקעות בשלוליות שהותיר הגשם,השמיים התבהרו והשמש בלעה שוב את העולם,דילגתי בעליזות לעבר ביתי,שקרן מתמיד.


תגובות (1)

המשך מידי!!!

20/04/2013 08:02
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך