העולם שהפך לגיהנום ספר 3 וירוס קטסטרופה: פרק 5: ג'ון…

… גרמנייה היתה הרוסה! כל הביניינים היו הרוסים, הזומבים עוד לא היתעוררו (האנשים כבר מתו), ואני אם שני אנשים מעצבנים: ג'ון וסם, היסתכלנו בחנויות, בבתי מלון, כולם מתו.
הלכנו ברחוב, לא היה רוחה אחת, ניזכרתי בזקנה ואמרתי לג'ון וסם: "האשה הזקנה, צריכים ללכת אליה!" הלכנו אליה, סם שבר את הדלת וקפצו מישם זומבים, כולם הלכו ליטרוף אותנו, יכלנו לעשות כלום…
נקודת מבט של ג'ון:
הם באו ליטרוף אותנו, ולרגע אחד ניזכרתי במשהו:
אני עדיין ילד, הולך לבית ספר, צוחקים עלי, לא היו לי חברים, עשו עלי חרם, והילד ההוא… שצחק הכי חזק! הוא היה אשם בזה שאין לי חברים, באותו רגע שהוא נתן לי בוקס, הכל היה מטושתש, היתעלפתי…
כשקמתי היתי בחלום, לא אם הזומבים אלא חלום עוד כשהייתי ילד, בו ראיתי אמילי, עוד לא הכרתי אותה, היא חייכה אלי ונעלמה, וכשקמתי בבית ספר, ברחתי הביתה… עכשיו אני מיתעורר במציאות כשזומבים תוקפים אותנו וכל כך היתעצבנתי ש…
נקודת נבט של רוברט:
בשניה ג'ון היתעצבן והרג את כל הזומבים במכות, הוא היה אדום! עצבני וניהיה רגיל.
לרגע שכחתי משהו: "ג'ון סם, אנחנו צריכים לשרוד כמה שבועות צריכים ליברוח מיכאן…
המשך יבוא…