הקרב האחרון-פרק 5

ערב,סורין עבד קשה בחדר הכושר.
משפר את מיומניות הלחימה שלו.מאוחר יותר,הוא נשכב על הגב במיטתו כשהוא חושב על אירועי השבועות האחרונים.המלחמה,כבר החלה.היה זה צעד בלתי נמנע.
הפעולה הזו גבתה דם רב ויקר.לא,הוא לא יכןל היה להרדם בלילות,כשבראשו מהדהדות זעקות הפצועים הנוראיות.ומראות זוועה עולים מול עייניו.
תמונות של חיילים פצועים וזועקים.וחמור מכך,מתים.הוא יצא מחדרו ונעמד על הגשר.
בתחושה איומה,כשלפתע חש בידה של קארה נוגעת בכתפו.
"היי,נעלמת."היא פנתה אליו.
"..הייתי חייב פסק זמן."הוא אמר.
"הכל בסדר?"היא שאלה,מבחינה במבט המיוסר שלו.
"..אלוהים,קארה,מה אני עושה?"הוא אמר..
"מה שכל מנהיג טוב עושה.מוציא את אנשייך מתקופה חשוכה."היא אמרה,מחייכת אליו חיוך עדין.
",אנשים נהרגים לי בשדה הקרב.זה מחיר גבוה מידיי.."הוא הוסיף לומר.."אני משלם מחיר דמים גבוה. תביטי בי..אני לא ישן בלילות. יש לי סיוטים."
"איש לו הכין אותך שזה יהיה קל. אבל,אני יודעת שבסופו של דבר,אתה תהייה בסדר.."היא ליטפה את פניו.כשהיה נדמה כי למספר שניות..שברירי שניות,היה בניהם רגע אינטימי.. הם הביטו זה בזו מקרוב כשכמעט..כמעט..
קארה חיבקה אותו בזרועותיה,כשהוא נכנע לחיבוקייה וחיבק אותה,גם.
החיבוק בניהם היה כה חזק עד כי היא יכלה להרגיש את הלב שלו הולם,בחוזקה.