חיים של מישהו אחר פרק 1

"הבא בתור" קוראת האחות בחלוק הלבן ואני וג'ייק נכנסים לחדר הקטן, בעוד כמה ימים ג'ייק מצטרף לצבא כמו כל גבר בגילו ואני אתכונן לבואו של הצעצע הראשון והיחיד שלנו.ככה זה כאן כשגבר מגיעה לגיל עשרים וחמש ואישה לגיל עשרים הם צריכים ליצור יחד ילד, ילד אחד שיהיה היורש שלהם.ואחרי שאנו יוצרים את הילד הגבר עוזב ומתחיל את המשימה שלו, לכל גבר משימה אחרת, חלקם הופכים למדענים או חוקרים אחרים חיילים שמגינים עלינו.
והנשים נישארות בבית לגדל את הילד.
"אדון וגברת לייברין," אומרת אישה יפהפה בשנות השלושים לחיה "שבו בבקשה."
אנחנו מתיישבים והשיחה מתחילה, היא שואלת אותנו שאלות, שואלת מה צבע העיניים שאנו מעדיפים.
"ירוק כהה" אמרנו יחד, ירוק כמו עיניו של ג'ייק.
"ושיער?" שואלת הרופאה.
"חום בהיר כמו שלי." אני עונה.
"והיינו שמחים אם יהיו לה נמשים." אומר ג'ייק.
"בסדר." אומרת הרופאה וקוראת לאחות "ועכשיו לבדיקות" היא אומרת.
הן מודדות לנו דופק ולחץ דם, לוקחות דם ושתן ואומרות לנו לשבת בזמן שהן בודקות משהו במחשב.
"בסדר" אומרת אחות צעירה ומחייכת חיוך רחב.
"הכל תקין?" שואל ג'ייק ולוחץ את ידי.
"הכל תקין" עונה האחות.
"נישאר לכם רק לבחור שם." אומרת הרופאה.
"קריסטל לייברין" אומר ג'ייק.

כעבור 17 שנים…

"אני לא הולכת." אני אומרת בזעם.
"את כן." אומרת אמא.
"אין מצב." אני עונה בתקיפות "ג'ייק היה מסכים לי להישאר בבית." אני אומרת בתקווה שזה יעזור.
"ג'ייקוב לא כאן." היא אומרת ומשפילה את מבטה.
"אני לא רוצה להיות כמו ג'ייקוב, אמא, אני לא רוצה לחיות חיים שתוכננו עבורי. אני רוצה לעשות מה שאני רוצה."
"קריסטל!" היא מרימה את קולה."איש לא ביקש ממך להתגייס לצבא.
זאת רק פגישה, אחרי הפגישה תוכלי לעשות מה שתרצי"
"פגישה שתחליט עם מי אתחתן בעוד שלוש שנים, פגישה שתחליט מי יהיה האסיר שלי.איך את יכולה להגיד שזאת רק פגישה?"