כוכב הלכת ארץ-פרק 6
סוף כל סוף אחרי כמה שעות מיגעות וקשות הצלחנו לבנות הר עם אפשר לקרוא לזה ככה העשוי סלעים ואבנים שמגיע לגובה מספק כדי שנוכל לעלות אליו ולצאת מן המקום הזה או שאולי עדיף לקרוא למקום הזה סיוט מתמשך שקם למציאות? "טוב אז…מי הולכת ראשונה?" שאלה האנה בזמן שבחנה את המבנה הרופף והמתנדנד לאורך כל גובהו, לקחו שניות אחדות כדי שמדיסון תיקח מספר צעדים אחורה, ותושיט ידיעה לרווחה שמסמנות את מוזמנת ללכת וליוותה אותן במילים "ליידיס פירסט" (*נשים ראשונות בעברית) חייכתי עלייה לרווחה עם חיוך מאולץ "תודה רבה על הדאגה הקשה שאתן חשות כלפיי" אמרתי להן, "מרוב דאגה אנחנו לא ישנות בלילה" הוסיפה האנה לדיון ה'מרתק' הזה אני דיי בטוחה עם זה לא היה המצב שבו אנחנו נמצאות הייתי מוצאת תגובה כזאת כמצחיקה ומבדרת, ראיתי את מדיסון מרשה לעצמה לצחקק צחקוק שנעלם תוך מספר שניות. הסתובבתי עם פניי לכיוונן וקדתי קידה קטנה וצינית הלכתי לכיוון המבנה המושיע לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי "הכול למען הוד מלכותה " בזמן שבהיתי בהן ועם הרבה מאוד חשש התחלתי לעלות על הסלע הראשון, אחרי שעליתי לסלע השלילי צעקה חזקה נשמעה מהדהדת "תיזהרי" אמרה הצעקה וגרמה למפולת של אותם הסלעים הלאם אני עמדתי…
תגובות (0)