לפני הכל

אתם זוכרים איך היה פעם, לפני עשרים שנים?
לפני כל מה שקרה פה. כשהיינו כה תמימים.
אתם זוכרים איך אנחנו היינו, מה היינו אז אומרים?
איך התקוות הופנו קדימה, אז כשהיינו ילדים.

תדמיינו מה לא ידענו, וכל מה שאנחנו יודעים,
איך הנדנדות עוד העיפו אותנו, הרחק לעננים.
תדמיינו איך היינו חיים אז, כשהכול היה פשוט,
הכל היה זורח, ועכשיו רק דם במוחנו חרוט.

תחשבו כמה השתנינו, והכל סביבנו השתנה,
עכשיו כולנו בעולם של כלבים, מתחבאים במלונה.
תחשבו על כל מה שהיינו, תחשבו ותתמודדו עם האמת,
שכל מי שאני פונה אליו כרגע בעצם מת.