NoAdar
פרק שני!!! לקח לי שמן אני יודעת אבל בגרויות ודברים.... תהנו 3>

סופר נערה: נולדה לגדולות-פרק 2-למה דווקא אני?

NoAdar 02/06/2015 673 צפיות תגובה אחת
פרק שני!!! לקח לי שמן אני יודעת אבל בגרויות ודברים.... תהנו 3>

העברתי את אצבעותיי דרך שערי בתסכול,
"עוד כמה זמן זה בערך יקרה סוזאן?" שאלתי אותה כששון עזר לה להישען על הקיר של המוסד, היא רעדה ולא ידעתי מה לעשות בנוגע למידע שכרגע גיליתי,
"א-אני לא יודעת. השמש בערך באותו מקום, אבל יכול להיות שהוא יבוא ביום אחר.." היא גימגמה והתסכול שלי גבר. רוח קרה התחילה לנשוב בפראיות ועננים אפורים התחילו להיווצר מעלינו, אלין הניחה עליי את ידה ולחשה לי להירגע, הכוח שלה לפעמים שימושי ביותר.
"טובי יכול לעוף ולבדוק." פורטר מלמל והסתובבתי אליו, הייתה בפיו עוד סיגריה ובידו מצית,
"מה אמרת?" שאלתי אותו, לא הייתי בטוחה ששמעתי טוב את מה שאמר, הוא שאף עשן מהסיגריה שלו ונשף אותה החוצה, הוא הביט בי במבט תמים ווהצביע לשניה על טובי,
"הוא יכול לעוף ולבדוק, הכוח שלו זה תעופה." הוא אמר שנית וכל המבטים הופנו לטובי, הוא הביט עלינו מופתע והתקרבתי אליו בצעדים מהירים.
"אתה באמת יכול לעוף? או שפורטר החליט לעבוד עליי פעם נוספת?" שאלתי ונזכרתי איך הגיע לכאן, הוא נחת ליד פורטר כשראיתי אותו לראשונה. הוא הנהן בראשו והתחיל לרחף ביחד איתי,
"אני מסוגל גם לגרום לעוד אנשים לעוף ביחד איתי אם את מעוניינת." הוא אמר והחזיר אותי חזרה לקרקע, חייכתי והצבעתי לעבר שון, מסמנת לו לבוא לידי ולהשאיר את סוזאן בידיה הדואגות של ניקי.
"קח את קורא המחשבות, ככה גם נדע מה האיש מתכנן." אמרתי ושניהם הינהנו, טובי טפח על שכמו של שון ושניהם התחילו לרחף,
"תנסה שלא להתהפך, התעופה קצת מטלטלת." טובי אמר ושניהם התחילו לעוף לכיוון ששון הצביע עליו, כנראה משם הוא ראה שהאיש התקרב למוסד.
"מה אנחנו נעשה קלודיה?" שאלה אותי אליסון והבטתי במי שנשאר, הסתכלתי לדלת של המוסד שהייתה סגורה אבל לא נעולה.
"צריך לדווח למישהו מההנהלה, שיודיע למושיעים. אבל אני לא יודעת אם יש מספיק זמן." אמרתי וסוזאן התהלכה אליי,
"אני אלך, אין לי שימוש כרגע." היא אמרה והלכה בצעדים מהירים לתוך המוסד, בנתיים השאר החליטו להתחבא בקרבת מקום חוץ ממני ומפורטר שהחליט להתעסק בשלו ברגע הכי לא מתאים.
"לך גם אתה, אני יכולה להסתדר לבד." אמרתי לא והוא הרים את כתפיו,
"אמרתי לך כבר שאני הולך אחרייך, תמיד מעניין בסביבה שלך." הוא אמר וסיים את הסיגריה שלו, הוא זרק אותה על הרצפה ודרך עליה עם רגלו, משטח אותה ומכבה אותה תוך כדי. הוא ניתק את גבו מהקיר והתקדם אליי, ביד אחת גרמתי לכדור אנרגיה להיווצר ושלחתי אותו לשמיים, הוא הביט בכדור מרחף למעלה ואז בי, גבותיו כמעט מחוברות בשאלה, עיניו הכחולות מבריקות כשהביט לעיניי,
"כדור ברקים. אתה יודע, למקרה ש…" אמרתי והוא הנהן, מכווץ את שפתיו כאילו לוקח ברצינות את דבריי, כשרצה לקחת צעד נוסף אליי שון וטובי נחתו בינינו, טובי חייך אליי ושון נשם לרווחה, מתנשם בכבדות ומתיישב על ברכיו,
"הוא לא רחוק מכאן, כמה דקות והוא יגיע. קלודיה יש לו פצצה שיכולה להרוס כל מה שיש כאן ברדיוס של יותר משבעים מטר, הוא יכול להרוס את כל המוסד מהנקודה הנכונה." הוא אמר ונעמד שוב.
רתחתי, הרגשתי כאילו ראשי עומד להתפוצץ ורעמים נשמעו, מישהו הניח עליי את ידו והבטתי בטובי, הוא חייך וניענע את ראשו לשלילה, עיניו האפורות מבקשות ממני להירגע, נשפתי החוצה נשימה ארוכה ורדודה, הרעמים הפסיקו בדיוק כשאיש זר הגיע מולנו,
'זה הוא קלודיה, אני לא יודע מה הוא חושב יותר, יותר מידי אנשים עם מחשבות.' שון דיבר בתוך ראשי, האיש היה יחסית נמוך, הוא לבש חליפת עסקים אפורה מפוספסת ועל ראשו כובע, סיכה קטנה נחה על דש חולצתו האות M בזהב ואותה עטף מעגל כחלחל ובוהק. כאב ראש תקף אותי וראייתי התחילה להיטשטש, הוא הביט בנו עם חיוך והוריד את הכובע שלו
"שלום לכם, אני מחפש את המוסד?" הוא אמר בטון שואל והביט בכולנו, כאילו סורק אותנו במבטו. הרגשתי כאילו ברכיי כושלות ושון תפס אותי בזרועו, האיש הביט בי וחייך, ראיתי בידו מעיין מתג מוארך שבסופו כפתור,
"לא!" צעקתי ושלחתי את ידי הימנית קדימה, ברק נשלח לעברו והעיף אותו מטרים ספורים אחורנית, אמצע גופו חרוך והוא נשכב על הרצפה בלי תזוזה, כאב הראש שלי התחזק ושמעתי קולות לוחשים לי מילים שלא שמעתי הרבה זמן, אולי אף פעם.
'את מיוחדת'
'את נולדת לגדולות קלודיה'
'את נבחרת'
'תשמעי את האמת קלודיה'
כל הקולות חזרו על עצמן ומילאו את ראשי עד שלא יכולתי להישאר שפויה.
"למה דווקא אני!" צרחתי ואיבדתי את הכרתי.
***
~נ.מ. כללי~
קלודיה נלה על הקרקע ושלושת הבנים שעמדו לצידה התגודדו כדי לבדוק מה קרה לה, באותו הזמן סוזאן ויוליה יצאו מדלתות המוסד והביטו בנעשה, יוליה הביטה באיש השכוב לצד המדרכה על גבו והתקדמה אליו. השאר יצאו מהמחבוא והתקדמו לעבר קלודיה שהמשיכה למלמל את אותו משפט שוב ושוב,
"למה דווקא אני?" פורטר הרים אותה עם שני זרועותיו וייצב את עצמו כשיוליה התקרבה אליהם.
"אני יודעת שרובכם מפחדים עכשיו, אבל אני חייבת לומר לכם זאת. המושיעים כבר לא בתפקיד מאז השנתיים האחרונות, אנחנו חיכינו לדור חדש של מושיעים ונראה לי שמצאנו אותם." אמרה והושיטה לניקי שעמדה מולה את הסיכה שהייתה תלויה על דש חליפתו של האיש, ניקי הביטה בסיכה ואש בשאר.
"למה את מתכוונת יוליה?" שאל טובי והיא נשמה עמוקות, היא טפחה על שכמו של שון שעמד לידה והביטה בכולם.
"יש דור חדש של מושיעים, וכנראה שהדור הזה הוא אתם."


תגובות (1)

פרק מהמם!!
השיכתוב יוצא מצויין בנתיים, מחכה לפרק הבא :)

02/06/2015 21:54
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך