סופר נערה-פרק 12-להיפרד מהניצחון

המשכנו ללכת ברחוב הנטוש, שום דבר חי לא נראה לעין. שמעתי אנקת כאב מהמשך הרחוב
"שון?" הסתובבתי אליו והוא ניסה למצוא את מקור הרעש
"שם, היא בערך בגיל שלנו אולי קצת מבוגרת" הוא לחש והצביע על מכונית הפוכה, אני ואלין רצנו למכונית הונדה ישנה חצי שרופה, בתוכה הייתה נערה עם שיער אדום וארוך ועור חייור כמעט לבן
"תעזרי לי" אמרתי לאלין ותפסתי את דלת המכונית היא הייתה רותחת ומפי יצאה אנקה חלשה
"אליסון תפציצי את זה בקור" אלין אמרה והזיזה אותי מהמכונית, אליסון הוציאה את הליפסטיק שמרתה הביאה לה וירתה קרן קצרה על המכונית. אדים עלו ממנה ואליסון ניגשה לגעת בדלת
"עכשיו זה בסדר" היא וטובי הוציאו את הדלת מהמקום ופורטר הוציא את הנערה מהמכונית והניח אותה על המדרכה
"מה נעשה איתה?" ניקי אמרה מתקרבת באיטיות אל פורטר והנערה
"אני לא יודע אבל, משום מה נראה לי שמשהו שונה בה" הוא הרים את מבטו מפניי הנערה שנראו כמעט מושלמים לולא הצלקת הקטנה מתחת לשפתה התחתונה. היא נראתה יותר מידי טוב יחסית למישהי שנתקעה במכונית הפוכה ורותחת. המשכתי להתבונן בה כשהשאר ניסו להבין אם להשאיר אותה פה או לקחת אותה איתנו לבית, עיניה נפתחו בפתאומיות והיא זינקה על פורטר בתוך שנייה אחרי שעיניה נפתחו. היא הפילה אותו על גבו וריתקה אותו לכביש, היא שמה את ידה מעל פיו וחייכה
"את רצינית?" פורטר אמר באדישות ודחף אותה מעליו, היא רצינה את פניה והסתכלה עליי היא חייכה חיוך זדוני וקפצה עליי. הצלחתי להפיל אותה אבל היא תפסה את רגלי ומעדתי על ברכיי
"אחטוק מאר סאול אנסן טודום" הרגשתי את כאילו מישהו סוחט מריאותיי את האוויר והנערה קמה על רגליה כאילו היא לא הייתה בתאונה
'מה את חושבת לעצמך?' היא היטתה את ראשה כאילו שואלת אותי
'איך את מדברת איתי?' ניסיתי להסדיר את נשימתי
'מה אכפת לך את תשלמי את המחיר היית צריכה לשלם ממזמן' דמעות התחילו לצאת מעיניי עדיין נלחמת לטיפת אוויר כשניקי פשוט רצה בכל הכוח על הנערה והצלחתי לנשום, בכבדות ניסיתי לקום אבל הכל היה מטושטש מחוסר חמצן. נשמעה יריית אקדח ואז זעקה, ראייתי חזקה וקמתי על רגליי שלולית דם ענקית כיסתה חלק מהכביש ניקי שכבה שם, עינייה פקוחות לרווחה והנערה אדומת השיער מרחפת כמה מטרים מעלייה, העפתי מבט אל עבר חבריי טובי עם ידיו מורמות כאילו הוא מחזיק משהו באוויר ושון מנסה לקלוט משהו ואז נופל על ברכיו
"זה לא נגמר, את עדיין תשלמי את המחיר. אנשי על" הנערה אמרה בנימת זלזול והפילה את האקדח על הרצפה בחיוך שטני וצחוק מרושע ומתגלגל, כמעט משוגע
"אלין תעלפי אותה" אמרתי כשהתקרבתי לניקי וירדתי על ברכיי כדי לבדוק את הדופק שלה, אין. עצרתי את דמעותיי וסגרתי את עינייה הכחולות שלא נראו שלוות יותר. צעקתי כמו שלא צעקתי מעולם, דמעות מכסות את לחיי כגשם התחיל לרדת בבת אחת, מבול כיסה את כל העיר ואולי אפילו את כל העולם. טובי הניח את ידו על כתפי והתיישב על ברכיו מול ניקי, הוא הניח את ידו עליה ועצם את עיניו כל השאר גם התיישבו על ברכיהם והניחו את ידיהם עליה
"אנחנו מוקירים את ההקרבה שלך ניקי, ומבטיחים להביא צדק לנשמתך חסרת המנוח" סוזאן אמרה וכולנו ישבנו שם לדקה בלי לזוז וכיבדנו אותה.