סופר נערה-פרק 5- סומכים עלינו

קמתי מהמיטה והדלקתי את הפלזמה, המסך היה מפוצל לארבע מקומות המטבח, הסלון, חדר הישיבות והמרפסת. הגברתי את הווליום וניגשתי למשטח האינטראקטיבי
"דיימון?" שאלתי, לא בטוחה שהוא יענה לי
"שלום קלודיה, לא שמעתי ממך כבר הרבה זמן. מה את צריכה?" הקול של דיימון כל כך רגוע ושליו שכבר הרגשתי יותר טוב
"אני צריכה תמונות מצב על מה שקורה מתחתינו" חיכיתי כמה שניות לתשובה
"כרצונך" הוא ענה והעלה כמה תמונות וסרטונים, הושטתי את ידי לאחת התמונות והרחבתי אותה, זאת הייתה תמונת לווין של מערב אירופה הגדלתי אותה לצרפת ואנגליה והכל נראה רגיל, יותר מידי רגיל. הגדלתי את התמונה לאנגליה, עשן כיסה את רובה והחלקים שהיה אפשר לראות היו ריקים, שום דבר לא היה שם חוץ מהטבע כאילו מישהו מחק את הציוויליזציה מהארץ, ניענעתי את ראשי
"זה לא טוב, דיימון תמחוק את התמונות ותפעיל את מערכת הכריזה"
"כרצונך קלודיה"
התמונות התכווצו ונעלמו והופיעה הולוגרמה של מיקרופון מולי, לחצי עליו והתחלתי לדבר
"נא להתכנס בחדר הישיבות לישיבה"
הסתכלתי על המסך שהראה את המקומות השונים וכולם החלו לבוא לכיוון חדר הישיבות. הורדתי את נעלי הבובה שלי ולבשתי נעלי ספורט, התיישבתי על מיטתי וצפיתי בכולם נכנסים לחדר הישיבות, מדברים ביניהם ושואלים איפה אני קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר שלי לתוך חדר הישיבות
"אני מקווה שכולם יושבים בנוח כי זה יקח קצת זמן"
כולם הסתובבו בתדהמה לעברי, טובי בא לומר משהו אבל התחלתי לדבר לפניו
"אין זמן לשאלות, זה מה שקרה כרגע וזה רק יעקב אותנו, מרתה תפתחי את תמונת המצב"
הולוגרמה של אירופה המערבית נפתחה באמצע השולחן והתקרבה לאיזור בריטניה וצרפת כמו בחדר שלי, קירבתי את התמונה לבריטניה ונתתי לאחרים זמן לאכל את מה שאני מראה להם
"אז מה עושים עכשיו?" אלין שאלה וקמה מהכיסא היא התהלכה הלוך ושוב בחדר כשהאחרים ישבו בשתיקה, פורטר קם והתקדם לכיוון היציאה
"לאן אתה חושב שאתה הולך פורטר?" שאלתי אותו מנסה לפענח את פרצופו העגמומי
"אין לי מה לעשות פה, העולם חסר אונים הדרך היחידה לעשות משהו זה לצאת החוצה ולהילחם!"
שון קם מכיסאו וחסם את פורטר עם גופו
"אנחנו לא מספיק חזקים פורטר, אנחנו לא יודעים מה מצפה לנו אתה לא יכול לצאת לשם כי אתה תסתכן בפציעה ואפילו חמור יותר" אליסון אמרה לפורטר והניעה את ראשה לכיוון הכיסא שלו. פורטר נאנח והתיישב חזרה בכיסאו באי נוחות יתרה, שון חזר למקומו עיניו הירוקות לא יורדות מפורטר, הוא שידר לי
'אם הוא זז מילימטר שלא במקום אני מתנפל עליו'
'אני מבינה שדיברת עם טובי'
'ועוד איך שדיברתי, אני לא ארשה לו לפגוע בעוד אנשים מהקבוצה'
המשכתי לדבר לשאר הקבוצה
"אנחנו צריכים לעבור על הדברים שקורים עכשיו בינינו אני יודעת שזה יהיה קשה אבל העולם סומך עלינו. כולם סומכים עלינו"