סופר נערה-פרק 9-קריסה

הגענו לסלון ושון כמעט יצא בספרינט לכיוון המטבח, גיחחתי והלכתי לויטרינה הענקית שהייתה משמאל לפלזמה הענקית, הוצאתי אגרטל צר וארוך עשוי קריסטל שהזכיר בצורתו פרח ואגרטל עבה אובאלי ושחור מעוטר באבנים צבעוניות בבסיס. הלכתי למטבח וראיתי את זר הצבעונים של שון מונח על הדלפק, הנחתי את האגרטלים ואת ציפור גן העדן לידם
'מעניין אם?' חשבתי לעצמי, לקחתי את האגרטל הגדול ועטפתי את דפנותיו עם ידיי עצמתי את עיניי וחשבתי על מים זורמים שממלאים את האגרטל, אחרי דקה של חשיבה ממושכת הרגשתי משהו רטוב זורם על ידי הימנית פקחתי את עיניי וראיתי שמידי הימנית נטף זרם עדין של מים, עצרתי את זרם המים והנחתי חזרה את האגרטל במקום. שיפשפתי את ידיי ושמתי את ידיי מעל השלולית הקטנה שיצרתי על הרצפה, נשמתי נשימה עמוקה וכאילו סימנתי למים לקום עם הידיים שלי וזה מה שקרה, המים יצרו צורה אליפטית שנעה ללא הפסקה צחקתי בשקט לעצמי וקירבתי את ידיי, המים יצרו דיסקית דקה של מים נשראתה כמו זכוכית ואז הרחקתי את ידיי אחת מהשנייה המים יצרו מעיין צילינדר של מים, סובבתי את פרק כף ידי הימנית והמים הסתובבו לפי התנועה של ידי. פתאום שמעתי משהו נופל במזווה, קפצתי והמים נשפכו חזרה על הרצפה בדיוק איפה שהם היו קודם, הרמתי חלק מהמים לידי ועיצבתי אותם לצורת פגיון, חשבתי על קור והמים הפכו לפגיון קרח שקוף ומשום מה הוא לא היה קר כמו קרח אמיתי. התקרבתי האיטיות לדלת המזווה מרימה את הפגיון שבידי ופותחת את הדלת בפתאומיות
"מה לעזאזל? קלודיה!" סוזאן כמעט צעקה כשהפלתי את פגיון הקרח שלי על הרצפה והוא התנפץ לחתיכות. סוזאן סידרה את שערה הזהוב והכניסה את גופייתה הלבנה חזרה לתוך הג'ינס הסגול שלה והתחילה להרים את חתיכות הקרח כששון בצד השני של המזווה מרים דברים שנפלו כנראה שהוא שמע את המחשבות שלי,
"אל תרימי את זה סוזאן" אמרתי לה והיא הסתכלה עליי במבט שואל, החזקתי את בסיס הפגיון בידי וכיווצתי את ידי סביבו, החתיכות האחרות עפו חזרה למקומן על הפגון שלי והחלקים שנמסו הוחלפו בקרח חדש.
"שון! בוא תראה את זה, הכוח של קלודיה התפתח עוד יותר" סוזאן אמרה לשון שהביט בפליאה על הפגיון שלי
"מדהים, מאיפה לדעתך הבאתי את זר הצבעונים?" שון אחז בזרועה של סוזאן ונהפך לפסל לכמה שניות ואז התנשף בכבדות
"שון? על תגיד לי ש.." אמרתי ואז שון נדחף למשפט שלי
"כן, משהו רע הולך לקרות למטה, אנשים נכנסים לפאניקה ו.." הוא לא הצליח לסיים את המשפט בנשימה אחת
"אתה לא צריך לומר יותר. תאספו את כולם יש ישיבת חירום" אמרתי וסובבתי את הטבעת שלי, הגעתי לחדר הישיבות ופתחתי מולי תמונות מכל רחבי העולם, הכל עלה באש ואנשים רצים ברחובות בכאוס מוחלט. דחפתי את התמונות למרכז השולחן והתיישבתי בכיסא שלי, כל השאר הגיעו דרך הטבעת והתיישבו בכיסאות שלהם, לחצתי על הכפתור שהיה על השולחן מולי ואמרתי
"ישיבה מספר 001 של המושיעים מחזור C נפתחה רשמית, נושא הישיבה קריסת האנושות"