עיר של גיבורים- חלק 16
" עורבים, כמו שאת יודעת, מסוגלים לעוף, והם גם מאוד אינטליגנטים ומסוגלים לחקות קול אדם, כמו תוכים. הברדלס מסוגל לרוץ במהירות של עד מאה ועשרים קמ"ש, בדילוגים שיכולים להגיע עד שמונה מטרים. המבנה הביולוגי של צפרדעים וחסרי זנב אחרים עוזר להם לנשום מתחת למים ולנוע במהירות, ולחלקם יש גם רעל בעור. הזיקית מסוגלת לשנות את צבע עורה, העיניים שלה יכולות להסתכל לשני כיוונים שונים בו-זמנית, מה שמעניק לה שדה ראייה רחב מאוד, והזנב שלה מותאם ללפיתת ענפים."
" איך אתה יודע את כל זה?" שאלה נינה בהלם.
" ביולוגיה תמיד היה המקצוע האהוב עליי, זה תמיד עניין אותי." הסביר. " את בטח חושבת שאני חנון".
" לא, ממש לא." ענתה בחיוך. מייסון חייך אליה בחזרה. נינה הזיזה את ידה מכתפו וחזרה לעמוד בעצמה, " הכאב עבר. תודה." היא אמרה.
" את יודעת מה זה אומר, נכון?" שאל.
" מה אומר?" שאלה בחזרה, לא הבינה על מה הוא מדבר. הוא הביט בה ברצינות.
" מה שקרה, הכוחות האלה, לא נוכל להסתיר אותם מאחרים." הסביר. עכשיו היא הבינה. הוא צודק, אילו בריצה מהירה במדרגות החלה לעוף מבלי ששמה לב, מי יודע אילו עוד תסמינים יופיעו מבלי שתרגיש. ואם אמה תגלה, מה היא תאמר לה? שהיא התנדבה להיות שפן ניסיון בניסוי מסוכן? היא תהיה מרותקת לכל החיים.
" צודק. אבל בינתיים כדאי שנמצא את השלושה הנוספים ונלך מפה, לא בטוח כאן." אמרה. מייסון הנהן.
"אבל איך נמצא אותם?" שאל. נינה חשבה. הם לא יכולים לתקשר איתם מרחוק, וגם לא לצעוק להם, אחרת ידעו היכן הם. בזמן שהותה במקום שמה לב שעל הקירות מותקנות מצלמות וידאו, אז עלה במוחה רעיון שעשוי לעבוד.
תגובות (2)
להמשיך, זו דעתי. רק יש לי שאלה – ג'פרי הוזכר מאז הפרקים הראשונים? כי אני לא בטוחה שעקבתי אחר הפרקים…
קודם כל, תודה ^^
לא, עוד לא. בגלל שהם מחולקים לזוגות והוא לבד.
חמשת הפרקים הראשונים (איך שאני מחלקת, לא לפי הפרסומים)
עוקבים כל אחד ממבט של מישהו אחר מהקבוצה,
הפרקים אחריהם יהיו מכל נקודות המבט שיתחלפו כל קטע בערך. :)