עיר של גיבורים- חלק 5

ג'פרי התחיל להרגיש חרטה על כך שבא לכאן מלכתחילה.
החדר מאחורי הקיר היה נראה כמו גן חיות. מגוון רחב של חיות בתוך כלובים, קטנים וגדולים, שמסודרים בערימות אחד מעל השני.
" זה חוקי?" שאלה קטלין, חוששת.
" אין לכם מה לדאוג, הן מאולפות." אמר המדען באדישות.
החמישייה התקרבו אל הכלובים והחלו להסתכל ולבחון את החיות שבכלובים.
" יפהפה!" קראה נינה בהתלהבות כשניגשה אל הכלוב של העורב, שבנתיים ניקה את נוצותיו עם המקור שלו. " אני בחרתי." היא חזרה למקומה יחד עם העורב בכלוב.
לא עבר הרבה זמן וכבר כולם חזרו למקומם כשבחיקם בעל חיים אחר. כולם חוץ מג'פרי.
הוא עדיין התבונן בפליאה בכל בעלי החיים המגוונים שהיו כלואים ונראו עצובים כל כך.
" קדימה, ג'ף, אין לנו את כל היום." קרא לעברו צ'ייס. הוא ניסה למהר ככל שביכולתו, אך לא ידע במה לבחור.
לבסוף בחר את הכלוב שבה ישבה זיקית, שסרקה עם שתי עיניה את החדר בשלווה.
" אתה לא נראה מפוחד כל כך." לחש לו ג'פרי ומיהר לגשת בחזרה לשורה.
הוא הסתכל על כל השאר. יחד עם העורב של נינה הוא קלט גם את גור הזאבים שהחזיק מייסון ואת הברדלס הקטן שישב בשקט בכלוב ליד צ'ייס.
" צפרדע?" ג'פרי הסתכל על הדו-חי שישב בכלוב הקטן שהחזיקה קטלין וקרקר לעיתו.
" מזכיר לי את הסיפור על הנסיכה והצפרדע. אתה לא חושב?" לחשה לעברו.
ג'פרי הנהן בחיוך. עכשיו כשהוא הסתכל על שניהם, היה אפשר לשים לב לדמיון.
" ועכשיו," המדען לחץ על הכפתור הירוק והקיר שממולם, גם הוא, נפתח כמין דלת מוסך, ומאחוריו הייתה מכונה עתידנית ומפחידה עשויה מתכת וזכוכית.
חמישה תאים גדולים ושקופים שנראים כאילו יצאו מסצנה של סרט חייזרים, וליד כל אחד מהם היה עוד תא קטן, כחצי מהגודל של התאים הגדולים. צינורות מתכתיים היו מחוברים בין התאים לקירות, ועוד צינורות נוספים מחוברים ללוח אם קטן דמוי קופסא בעל כפתורים כסופים ומעליו מסכים ירוקים.
" אני מניח שאתם יודעים מה לעשות עכשיו." אמר המדען.