Amora
אתם לא מבינים כמה חפרנית הייתי השבוע! :ם כולל הפרק הזה, יש לי 3 וחצי פרקים מוכנים, וכולל מצוד הנבלים, יש לי... 6 וחצי! :ם אבל לא, זה לא אומר שאני אעלה כמה בשבוע, כי אני לא רוצה שייווצר לי לחץ לכתוב ^^ אז כרגע, אלא אם כן יהיה משהו מיוחד, אני מעלה פרק בשבוע.

עיר של גיבורים- פרק 6- נכנסים לשדה הקרב

Amora 02/06/2016 681 צפיות 21 תגובות
אתם לא מבינים כמה חפרנית הייתי השבוע! :ם כולל הפרק הזה, יש לי 3 וחצי פרקים מוכנים, וכולל מצוד הנבלים, יש לי... 6 וחצי! :ם אבל לא, זה לא אומר שאני אעלה כמה בשבוע, כי אני לא רוצה שייווצר לי לחץ לכתוב ^^ אז כרגע, אלא אם כן יהיה משהו מיוחד, אני מעלה פרק בשבוע.

(מי שלא שם לב, פרסמתי את הפרקים הקודמים של "עיר של גיבורים" ו"מצוד הנבלים" לפני שבוע בימי רביעי וחמישי במקום בחמישי ושישי, אז מי שלא ראה, שיכנס ויקרא לפני שהוא קורא את הפרק הזה! :ם)

"אני איירון מן. החליפה ואני הם אחד."- טוני סטארק, איירון מן

דלת חדר המנוחה נפתחה בחריקה רגועה, ולתוכה נכנסו כל מתלמדי הפרויקט. טסה, טאי, מק, דאש ואליה, כל אחד מהם ידע שהדבר האחרון שהם צריכים לעשות זה לשבת ללא מעש ולהתנהג כאילו הכל בסדר.
הכל לא בסדר.
חמישה ממאמני הפרויקט שלהם מחוסרי הכרה ממתקפה של חומר לא ידוע, השאר אובדי עצות, או רחוקים מאוד מלדעת מה קורה. אי אפשר שלא לדאוג בגלל זה. אי אפשר לשמור על שקט, והוא אכן לא נשמר זמן רב כל כך.
"אנחנו לא יכולים להיכלא פה." מק היה הראשון לדבר. הוא נשאר עומד בצמוד לדלת, מחכה שמישהו יפתח אותה ויאמר להם שהגיע זמנם לפעול. מי שהכיר אותו מספיק זמן ידע טוב מאוד שהדבר הראשון שיש בראשו תמיד הוא לתקן את המעוות. הוא לא היה יכול לתת למישהו אחר לנסות לעשות את זה. הרצון העז הזה רק התגבר ברגעי משבר כמו זה.
"אנחנו לא כלואים." דאש ניסתה להיות אופטימית, כהרגלה, אבל אפילו היא די חששה.
"הם לא נותנים לנו לצאת, ברור שאנחנו כלואים." אליה, שהתיישבה על הספה שבמרכז החדר ומול הטלויזיה, הצטרפה לדעתו של מק. "הא, למה אני כאן בכלל?" היא נאנחה.
"אם לא טוב לך, את מוזמנת ללכת." מק תקף אותה בקול קר. כנראה שלא היה לו אכפת שהיא צידדה אותו לפני רגע.
אליה הרימה אליו את ראשו ועיקמה את פיה בעצבנות. "הייתי עושה את זה, אבל, אתה יודע, הם לא נותנים לנו לצאת."
"אני בטוח שאת מסוגלת לחשוב על משהו." הוא השיב לה.
"די!" טאי פנה אל שניהם בצעקה מאופקת. "הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שנתחיל לריב אחד עם השני. אנחנו באותו צד, אתם צריכים לזכור את זה." הוא הפנה את מבטו והסתכל על טסה. היא נשענה עם ידיה על משענת הספה הבהירה עליה אליה ישבה ובהתה ברצפה בשקט. "ומה איתך, טס?" הכינוי שנתן לה גרם לה להרים את ראשה. "את שקטה."
היא הסתכלה עליו בעיניים גדולות. "אני- אני פשוט דואגת. זה הכל."
"כולנו." הוא הסכים איתה. "אבל יהיה בסדר."
"איך אתה יכול לדעת?" היא שאלה, מנסה להדחיק את החששות והספקות מליבה, ללא הצלחה. הם היו אלה שקבעו מה הוציאה מפיה. "ג'רוויס לא זיהה את החומר הזה, איך טוני וברוס יצליחו לעשות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי?"
"ג'רוויס הוא רובוט." הוא הזכיר לה.
"ג'רוויס היה ויז'ן." היא הזכירה לו בעצמה. "ו-ויז'ן היה מסוגל להכל, הוא היה אדם אנושי בדיוק כפי שהיה רובוט מכאני." היא נאנחה. "אילו היה כאן אולי הוא היה יכול לחשוב על משהו."
טאי נאנח. "את חייבת להפסיק לסמוך רק על מכונות, טס." הוא התקרב אליה להמשך החלפת הדברים, כי השיחה שניהלו הפכה ללא נעימה כדי לחלוק אותה עם השאר.
"כבר איבדתי את האמונה שלי בבני האדם, טאי." היא אמרה לו בשקט. "אם לא אבטח בהן, במי אוכל לבטוח?"
"בנו." הוא הדגיש את מילותיו. "אנחנו השותפים שלך."
"אני מצטערת, טאי." היא העבירה אליו מבט בוחן. "אבל אין לי שותפים. רק קולגות." היא השפילה את עיניה. "אני לא יכולה לאבד מישהו נוסף."
"את לא תאבדי." הוא אמר לה. "אם תפסיקי לחשוב שזה יקרה." הוא הניח את ידו על כתפה, מנסה לעודד אותה. היא העבירה את מבטה אליה, ראתה את ההבדל בין גופה הקטן והחטוב לעומת שלו, והסתובבה והתרחקה ממנו, השאירה אותו עומד שם בעוד היא ניגשת לשבת על אחת המיטות שבקצה החדר.
היא התיישבה ולקחה נשימה עמוקה. היא השעינה את ראשה על ידיה והחלה לחשוב. היא לא הספיקה להגיע להארה עיקרית, וכבר נשמע קולו של הקפטן ממכשיר התקשורת שניצב על הקיר לצד הדלת.
"תגיעו למעבדה, מהר!" זה כל מה שהוא אמר, ולפי הטון המהיר והמדאיג שלו, הם כלל לא חשבו על להשיב לו לאישור. הם ברחו ממקומם, רצו הכי מהר שיכלו לכיוון החדר שבו הקפטן נמצא, המעבדה, איפה שטוני וברוס היו.
טוני וברוס.
כשטסה נזכרה שהיו שם, היא החסירה צעד וכמעט מעדה. למזלה, היא הצליחה לחזור לאיזון בזמן לפני שמישהו אחר ישים לב. היא הייתה מאחור, שוב. הפעם לא כי לא התאמצה, אלא בגלל החשש שלה לגלות מה קרה שהצליח להפחיד אפילו את מנהיג צוות "הנוקמים".
כשהדלת נפתחה, וכולם יצאו, היא שמעה קודם כל את בהלתם השקטה. הם היו לפניה, והיא יכלה רק לצפות דרך חריצי החלל שבניהם על גופותיהן של ברוס וטוני ששכבו על הרצפה, כאילו היו ללא רוח חיים.
"טוני!" היא פילסה את דרכה בניהם ולא היה לה אכפת שאולי הכאיבה להם. היא רצה אליו בזריזות וכרעה מעליו בבהלה. היא עשתה כפי שסטיב עשה, לפניה. "הוא…?" היא חששה לשאול.
"אותו חומר כמו קודם." סטיב הציג לפניה את חיצי ההרדמה הקטנים שהחזיק בידיו. היא נרגעה במקצת. "הפעם ירו עליהם."
"אבל… זה לא יכול להיות גרוע יותר אם זה עבר דרך מערכת אחרת?" היא שאלה.
"אני לא מבין בזה, אבל ג'רוויס לא מצא משהו שונה ממה שקרה לשאר." הוא הסביר לה, ולשאר המתלמדים שלבסוף החליטו לגשת אליהם. כולם התקרבו, חוץ מאליה, שנשארה עומדת במקומה, קפואה ומנותקת. סטיב הרים את ראשו אליהם, והתרומם לעמוד על רגליו. "אנחנו ניצודים." הוא אמר להם.
"בידי מי? הידרה? מ.ר.מ? ששת המרושעים? הנוקמים האפלים? אדוני הרשע? נבל עצמאי כלשהו?" דאש החלה להיכנס ללחץ. "יש יותר מדי אפשרויות!"
"תירגעי." טאי ביקש ממנה ברוגע, היא הנהנה והשתדלה לשמור על קור רוח.
"אנחנו בודקים את זה." סטיב אמר להם.
"בודקים? זאת אומרת, עכשיו?" מק שאל.
"עשיתי שיחה." סטיב אמר.
"אדון רוג'רס, גברת היל הגיעה." ג'רוויס הודיע לו, וחשף את המסתורין שבדבריו. "היא נמצאת במנחת המסוקים, לומר לה שאתה פה או שתיגש אליה?"
"אני אגיע אליה. תודה לך, ג'רוויס." סטיב אמר, וחזר לדבר אליהם. " 'המגן' נכנסים לתמונה. זה גדול יותר ממה שחשבנו." הוא הסביר. "אני רוצה שתתלבשו."
כולם שתקו. דאש הורידה את מבטה אל גופה, הסתכלה על בגדיה, הרימה את ראשה מחדש, ולא הבינה.
"את החליפות שלכם. אני רוצה שתלבשו את החליפות שלכם." חצי חיוך עלה על פניו כשהסביר את כוונתו מחדש. עכשיו הם הבינו, והרגישו במבוכה קלה ומובנת. בכל זאת, זו הייתה הפעם הראשונה שהם לובשים את החליפות- בזמן אמת. "כדאי שתזכרו שזה חלק מהקונספט."
"כן, ברור." טאי הנהן ופנה להסתובב ולעשות כהוראותיו. מק ודאש הלכו איתו, לעשות כמוהו.
טסה ואליה נשארו היכן שהיו. להן לא היו חליפות ללבוש.
"תעזרו לי להביא אותם לחדר שהכנו." הוא ביקש משתיהן.
"איזה חדר?" טסה פנתה אליו ולא שינתה את תנוחתה. היא המשיכה לזגזג במבטיה בינו לבין טוני הרדום.
"את תראי." הוא אמר לה, והיא ראתה ועוד איך.
מתברר שבקומה התחתונה, זו שמעל לקומת "השדה" ומתחת לקומת הקרקע של הבניין, נמצא חדר חירום. אבל לא חדר בו מתחבאים בזמן מלחמה, אלא חדר לאלו שאבדו בה. המראה היה מרטיט, ונוראי לחשוב עליו, שלא לדבר על כך שהן בחנו אותו מבפנים.
הוא היה חשוך כמעט לגמרי. מנורות אחדות על הקירות האירו אותו בערפול, וחשפו את מספר השולחנות הרב שהיה שם. אלה היו שולחנות מתכת, מהסוג שאפשר למצוא בחדרי ניתוחים, או בחדר מתים.
"אני יודע מה אתן חושבות." סטיב אמר להן והתקדם לאחד השולחנות בכדי להשכיב את טוני עליו. בדרכם לשם הוא הניח את גופו על כתפיו ושמר עליו שלא יקרה לו דבר. טסה ואליה סחבו את ברוס ביחד, וניגשו להשכיב אותו על השולחן הקרוב אל טוני.
המראה שלהם שם, למרות שלא היו מתים באמת, היה מרתיע, ומדכא. יום אחד, מי יודע, אולי ייאלצו להשכיב אותם שם שוב, וזו תהיה הפעם האחרונה. אף אחת מהן לא רצתה לחשוב על זה, זה היה נראה על פניהן למרות שלא אמרו דבר.
טסה הסיטה את מבטה מהם והתקרבה ליציאה, במטרה ללכת משם כמה שיותר מהר.
"אני מצטער." סטיב הוסיף לומר להם.
"אל תצטער." היא פנתה אליו אך לא זזה ממקומה. "זו לא אשמתך."
שלושתם עלו חזרה לקומה האחרונה, לכיוון מנחת המסוקים. החדר כבר עבר את הטיהור הנדרש, ועכשיו, היה אפשר לראות הכל, והיה אפשר לראות את גופותיהן השרויות של חמשת הגיבורים- עין הנץ, הפנתר השחור, הלפיד האנושי, אנטמן ודוקטור סטריינג', שכובות על הרצפה כשהם בתרדמת, מחכים שייקחו אותם לחדר הזוועות, כפי שטסה החליטה לקרוא לו בראשה.
סטיב פתח את הדלתות לכיוון מנחת המסוקים, והסוכנת מריה היל ניצבה מולו מרחוק, כשמאחוריה מסוק של ארגון "המגן". היא לבשה את החליפה הכחולה הכהה שלה שסמן הנשר של הארגון תפור על זרועה העליונה. שיערה החום הכהה היה אסוף, עיניה הכחולות בהו בקפטן שהתקרב אליה, וחיוך קל אך רציני מאוד ניצב על פניה. היא שילבה את ידיה וחיכתה.
"קפטן," היא פנתה אליו בקול לפני שהגיע. "כשאמרת שמדובר ברעל פחדתי להיכנס, אבל זו לא הייתה סיבה טובה לייבש אותי כאן."
"אני יודע, אבל האמת היא שעשיתי משהו חשוב אחר." הוא הסביר לה. "את יכולה להבין."
היא הנהנה בקלות עם ראשה, והסיטה את מבטה מעט לאחורי גבו. "הו," מבטה התמוגג מהמראה שראתה שם. הוא הסתובב להסתכל וקלט את טאי, מק ודאש באים לקראתם, לבושים בחליפות הרשמיות שלהם, עדיין מחוסרי כינוי שבוודאי יבוא אחר כך, ומזכירים כל אחד את המאמן האישי שלו. "אני יודעת שזה לא הזמן, אבל הם פשוט חמודים."
"כן, אני לא חושב שזה הזמן." סטיב הסכים איתה.
"אז, אבא," טאי פנה אליו. "מה עכשיו?"
"עכשיו, נילחם."


תגובות (21)

כמה חיכיתי לפרק הזה, כאילו זה לא אמיתי כל הזמן נכנסתי לאתר ואני כזה כולי וואי אין פרק איזה באסה כאילו אני אובססיבית לסיפור או שאני פשוט במתח או משהו????????
בכל מקרה יצאתי חופרת כמו דאש חחחח או כמו שהיא אמורה להיות היא כמעט לא מדברת???? אבל אמרת שיהיה לה תפקיד משמעותי אז אני סומכת אלייך שהיא תופיעה יותר בהמשך????
פרק גדול ההתקדמות של העלילה מעולה מחכה בקוצר רוח לפרק הבא ????????????

02/06/2016 18:02

    תודה רבה חחח ^^ כן, אל תדאגי, בגלל שאלה פרקי פתיחה, אז קודם כל מציגים את הדמויות שמופיעות בהתחלה קודם כל.
    ואת לא צריכה להיכנס כל יום, כי אני יכולה להעלות פרקים רק בסופ"שים XD אבל אני ממש שמחה לשמוע שזה מה שאת עושה! חחח את לא מבינה מה אני מתכננת בהמשך, שיואו, יש מלא דברים שווים! :םם

    02/06/2016 18:09

    פליז פליז פליז תשלחי לי ספויילרים במייל???????????????? (אני ממש משועממת אז עכשיו זה זמן מעולה????)

    02/06/2016 19:12

    אבל אם אגלה לכולם ספויילרים איך זה יהיה כיף??? :<<

    02/06/2016 19:13

    הכתיבה שלך היא הכיף ועם את מגלה לי כמה פרטים זה לא הורס שום דבר בכל מקרה הסיפור עצמו הוא מה שחשוב~לא מתחנפת בכלל~????

    02/06/2016 19:15

    אבל זה שאתם לא יודעים מה הולך לקרות, זה עוד יותר כיף! D:
    אני אוכל לשלוח לך את הכותרות (שהכנתי, אני משקיעה בווטפאד) לפרקים הכתובים XP

    02/06/2016 19:22

    גם זורם, ככה אני יוכל לפחות לפתח ציפיות להמשך ^^

    02/06/2016 19:25

    ויש למה לצפות! אפילו הכותרות אומרות את זה! *0*
    רק… אני לא זוכרת אם כבר החלפנו מייל או לא 0-0

    02/06/2016 19:31

    שלחתי לך מייל ^^

    02/06/2016 19:36

וואו פרק מדהים! אהבתי הכל חוץ מזה שתרגמת את השם של הוקאיי, אבל זו כבר בחירה שלך.
אני מתה על הכתיבה שלך, ממש נשאבתי פנימה! ~גם אני לא מתחנפת כדיי שיהיה לך רצון עז להעלות עוד פרק או משהו כזה~

02/06/2016 19:29

    חחחח תודה רבה ^^
    את הוקאיי הייתי חייבת לתרגם, כי התחלתי לאהוב אותו בסדרה המצוירת שם תרגמו את הכינוי שלו, והוא לא נשמע נורא מדי לטעמי, אני קוראת לו הוקאיי רק כי זה מהיר יותר מעין הנץ XD. תגידי תודה שלא תרגמתי את אנטמן ל"איש הנמלה" (גם בסדרה הוא היה ככה), בהחלט שקלתי את זה. 0-0
    פרק הבא יעלה שבוע הבא ~ שווה לחכות ~

    02/06/2016 19:33

כאילו סוף שבוע הבא??
לאאאאאאאאא
יש לך כתיבה מאוד יפה! ~ממש לא מנסה לשכנע אותך להעלות יותר בקרוב… לא… בכלל לא… :) ~

02/06/2016 20:01

    הייתי מעלה כל חצי שבוע, אבל אני על המחשב רק בסופ"ש XP ואני לא רוצה לגרום לעצמי לחץ של כתיבה במידה ולא יהיו לי פרקים מוכנים (כמו שכתבתי למעלה), אבל אני יכולה להציע לך לקרוא סיפורים אחרים שלי שסיימתי אם משעמם לך ~ממש לא מנסה לגרום לך לקרוא עוד דברים שלי~ או שכן ~

    02/06/2016 20:12

הווו סוף סוף עוד פרק! הוא היה ממש טוב, אבל גם אני לא ממש אהבתי את התרגומים של הוקאיי ואפילו של שילד. אני מבינה מאיפה זה מגיע, אני פשוט לא ממש אוהבת תרגומים לעברית :)

02/06/2016 20:54

    תודה רבה ^^ אני מעדיפה לתרגם את מה שאפשר לתרגם ושנשמע יחסית בסדר, כי אני ממש לא בעד לרשום את כל השמות בלועזית אם אפשר לא. XP

    02/06/2016 21:01

בואו נגיד תודה שאת לא מאלה שכותבים "הענק" ו"איש המתכת" XD

02/06/2016 22:27

הו, אבל אני כן קוראת לו הענק הירוק, כי ככה קוראים לו, "האלק" זה ממש דפוק, זה "מגושם" באנגלית, זה גרוע. אבל איש המתכת, לא, עד כאן!

02/06/2016 22:30

פרק טוב במיוחד!!
באיחור של יום~
אהבתי ממש את הפרק, היה מנוסח טוב וקל לקריאה. סטיב יהיה הגיבור היחיד שלא מורדם ו/או מעולף? הו ואני חייב לציין שאני ממש מקנא ביכולת שלך לכתוב ולמשוך את העלילה כמה פרקים. למשל אני במחוזקים כבר בפרק שבע כמוך, אבל החלק כבר כמעט מסתיים..
הו והעלתי פרק של מחוזקים ~מצפה לתגובה מספקת אחרי הזמן שעבר~
תמשיכי!!

03/06/2016 19:39

חחח העיקר שהגבת ^^ והפרקים הבאים הולכים להיות הרבה יותר טובים, סמוך עליי! טוב, אני מניחה שאני מצליחה בגלל שיש הרבה דמויות וצריך להציג את כולן אז זה נמשך הרבה.. הו ואני גם צריכה להשלים את שני הפרקים האחרונים שכתבת.. לא היה לי זמן או כוח אני אעשה את זה בקרוב! אממ וגם העליתי פרק חדש של מצוד הנבלים אם יצא לך לשים לב או לא, וגם שלחתי לך הודעה במייל אז תסתכל. ו… לגבי קאפ… המממ אולי, ואולי לא. תזכור שיש עוד הרבה גיבורים נוספים שלא היו שם.

03/06/2016 20:08

וואו!! שני פרקים נהדרי! אני באמת ממש מצטערת שלא קראתי והגבתי עד עכשיו, כתבתי לך למה :> בכל מקרה, נעבור םרק פרק
פרק 5- הכותרת קודם מציקה לי טיפה כי אין שום תיאור של הגז, ככה שהכותרת נראית טיפה לא קשורה, מבינה?
באחד מהקטעים יצא לך בטעות ג'רייס במקום ג'רוויס.
טסה ממש מתוקה!! איך היא דואגת לטוני כמו ילדה טובה. אין לי יותר מידי לכתוב על הפרק הה חוץ מזה שזה ממש מעצבן שטוני עכשיו שטוני וברוס גם הצטרפו לשאר הגיבורים. מה סטיב עשה בזמן שטוני עזר ובדק את הגז?????
לגביי הפרק הזה- הוא פשוט מדהים!!
אליה מהמם למרות שהיא טיפה 'שמה יותר מידי' על אנשים כאילו ומתעצבנת והכל אבל חוץ מזה היא מדהימה ואת באמת קולעת לאיך שכתבתי אותה.
טסה כבר אמרתי, היא ממש מתוקה, השיחה שלה ושל טאי (טסיי♥) מציגה אותה בצורה ממש שונה ומיוחדת שגורמת ממש להתחבר אליה (למרות שאני ממש מקווה שהיא תתחיל לסמוך על אנשים) הם ממש מקסימים יחד, אגב אני יודת שחשבת על זה!
סטיב נראה רגוע באופן מטריד וזה דיי מוזר כי בכל זאת כל החברים שלו בתרדמת מוזקה מחומר לא ידוע והא נשאר עם חבורת נערים לא מאומנים חחחחחחחח
אגב, מה טסה תעשה מבלי החליפה של איירון מן? (או שאני צריכה לומר איירון וומן?)
דאש מצחיקה, וטאי מהמם♥ באמת.
ומק סתם מעצבן אותי. לך מכאן. ועזוב את אליה, ואת טאיי.
בקיצור פרקים מהממים ומאוד מעוררים עניין להמשך ואני מצווה עלייך במיידית (!) להמשיך לכתוב ולהעלות עוד פרק.
תמשיכי!! :)

04/06/2016 11:12

    תודה רבה חחח זו הייתה תגובה מושקעת ברמות :םםםםם כיף לקרוא אותה 3>
    הו, אני לא מאמינה לטעות הזאת! אני מתקנת עכשיו!
    חח טוב הדמות של אליה די מסובכת, כי היא לא ממש תוכל לשתף פעולה בצורה כזאת או אחרת בגלל… טוב, האופי שלה. אני משתדלת לעשות אותו כמה שיותר מתאימה לאיך שכתבת P:
    וכל השאלות יתבררו בהמשך ~~
    פרק הבא יעלה שבוע הבא ^^ אל דאגה, זה בערך חמישה ימים.

    04/06/2016 11:20
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך