קלמר 3
חושך. אדיסון לא היה יותר. הזמן לא היה קיים.
לפתע נאד של אור עלה וריצד מול אדיסון ״מי אני?״ חשב לעצמו.
האור קרא לו ואדיסון הושיט את ידו והאור התמוגג
״אני מת״ חשב בעצב ״אבל אם אני מת, איך אני פה? איך אני חושב?״ הירהר.
זמזום חזק נשמע באוזניו והוא התגלגל מתוך עצמו ונכנס למנהרה ארוכה אשר בסופה היה אור גדול.
אדיסון קילל ״עכשיו אני מת״ חשב שוב בעצב מבלי שידע מי הוא היה באמת.
מר אדיסון פקח את עיניו וניסה להתרגל לאור החלש שבקע מהתריסים.
״יפה מאוד מר אדיסון״ אמר הדר תוך כדי שהוא מביט בצג מחשב
הדר בדק את אדסיון. דופק דרך היד, חום דרך המצח ואת חלקו האחורי של ראשו של אדיסון.
״תקין״ אמר הדר וחזר לשבת עם אור.
אדיסון הרגיש שהוא קצר נשימה כאילו סיים ריצה ארוכה ומוחו פעם.
״תנשום עמוק, תחשוב על מה שראית וספר לנו״
מר אדיסון נשם עמוק, עיבד ועיכל את מה שראה והרגיש בחלום.
כשחזר הביתה הלחץ בראשו של אדיסון נעלם.
תגובות (0)