שונה

"אתה נורמלי תגיד לי???" , "אני לא מתכוון לשבת בשקט , במיוחד לא אחרי מה ששמעתי" , "בסדר , בסדר , נכון שלא קל לעקל את זה…אבל לצאת למהפכה , ועוד נגד הגזע השלם של הגוואזרטארים…זה נכון שאתה חלק מהם אבל…" , "אני לא חלק מהם" נזף גאגנו , "מעולם לא הייתי ומעולם לא אהיה". "רגע רגע , הירגע , תחשוב שנייה , בחחים לא תצליח לצאת למרידה נגד הגוואזרטארים , ואם אם כן , עם איזה נשק וצבא אתה תצא?" , "אני לא צריך יש לי כבר שם חברים" , "פחח , ממש חברים שלך , גם אם הם יעזרו לך כמה הם כבר עשרה , ועוד אחרי שגורשת , אני בספק אם תצליח בכלל להיכנס לממלכה." גאגנו ידע שפלופ צודק , "בסדר , אתה צודק" , "אתם רוצים להצטרף לצבא שאני מקים?" שאל אותם "מי אנחנו? , וואו וואו אתה השתגעת , אנחנו בקושי מכירים" , "אוקי אז תגידו לי איזה כוכבים מרכזיים איזה יכול להגיע מכאן?" , "הנה" הגיש לו קרימבו "מפה מעודכנת של כל המערכת כולל המערכות הסובבות אותה" . "תודה" אמר גאגנו , "אז מתי מתחילים תלקן את החללית" שאל . אחרי שהם תיקנו את החללית גאגנו הסיע אותם לכוכב סרוסקו והמשיך בדרכו . הוא לא ידע ממש אם רצה לצאת למסע מרד נגד אביו עכשיו , הוא רצה קצת להתבודד ולהירגע אז הסתכל במפה שקרימבו הביא לו וראה שיש כוכב נטוש בקרבת מקום. כשהגיע לכוכב הוא שכב על שפת נהר ונרדם. הוא קם מאוד מעורפל והבחין שמישהו צופה בו מבין השיחים "יש פה מישהו?" קרא גאגנו אבל אף אחד לא ענה. הוא התקרב לשיחים ולפתע שמע קול של חלליות עצומות נוחתות בקרבת מקום "אתם תיקחו את החלק המערבי ואתם את המזרח. כל השאר באים איתי" גאגנו ידע שמדובר בגוואזרטארים ונזכר באמת שהכוכב נמצא במסע ההשמדות. לילה לפניי הגירוש הזדמן לגאגנו לרפרף בתכניות ושם לב לכוכב שהוא נמצא עליו. הוא התחיל לרוץ לחפש מחסה כי ידע שאם יגלו עליו יהרגו אותו במקום. בזמן שהוא מתחבא ומתבונן בגוואזרטארים הוא רואה מישהו רצה לעבר מפקד הצוות עם ענף שמצאה על האדמה , גאגנו זינק לעברה כדי לעצור אותה. הוא שיטח אותה על הרצפה וסתם לה את הפה. היא התחילה להכות אותו בענף אבל הוא חסם אותה ונטרל אותה לגמרי "תסתמי את הפה או שיהגו את שנינו" גער בה. גאגנו ווידא שהשטח פנוי והתחיל ללכת לעבר החללית , "מה אתה עושה , אני לא באה אתך" , "את לא מבינה שהם הולכים להשמיד את הכוכב וכל מי ומה שנמצא עליו" , "זה לא אכפת לי , אני נשארת פה , בביתי" , "ביתך? , על מה את מדברת , אין פה כלום" , למה שאני אספר לך , אני אפילו לא יודעת את שמך" , "שמי לא משנה , אבל אני בכל זאת לוקח אותך איתי , או שתמותי"

"אז , מהו שמך?" , "אני לא מתכוונת להגיד לך כלום…לא לזה שהשמיד את ביתי" , "איך אני השמדתי את ביתך , אני אפילו לא יודע מהו ביתך , או מה את" , "זה היה ביתי טיפש אחד , לפני 15 שנה אתם באתם אבל בחרתם שלא להשמיד את הכוכב , אלא לקחת את הגברים לשבי , את הנשים לשפחות ואת הילדים…את הילדים העברתם בין כוכבים הנמצאים בשליטה שלכם, אז עד שאני מצליחה לברוח ולחזור לביתי עוד אחד תופס אותי בשבי" , "מה זאת אותם אתם? עוד אחד?" חשב לעצמו גאגנו ושאל אותה , "אתם" ענתה לו "הגוואזרטארים "אני לא אחד מהם" ענה "ואני לא כאן כדי לקחת אותך בשבי , אני גורשתי מהכוכב ואני כבר לא אחד מהם , ואם כבר את חייבת לי תודה על זה שהצלתי אותך ממוות". "עדיף למות מאשר להיות עם רוצח כמוך" דקות של שתיקה עברו בחללית לגאגנו לא היה מה להגיד כי הוא ידע שזה נכון…שהוא באמת רוצח ."את לא תסתדרי שם לבד" אמר לה גאגנו בקול עבה , "אני לא ממש שואלת אותך איפה להיות ועם מי להיות , פשוט תוריד אותי שם"
ענתה לו , "את תרדי שם ואז מה…? לאן תלכי , אין לך אפילו מפה" , "אני לא צריכה מפה , אני אשאל את המקומיים" , "את יודעת את השפה של מערכת השמש הנצחית?" שאל גאגנו , "…….." שתקה , "אוקי , אם כך מוטב שאבוא אתך , מסוכן מידי שתסתובבי במערכת הזאת לבד" , "אני גדלתי פה , אתה יודע…אני מכירה את המערכת" , "המערכת הזאת היא כבר לא מה שהייתה פעם…דברים השתנו…המקום הזה ממש כמו עולם תחתון. המקום השתנה עד כדי שינוי שפתו." "בקיצור כמו שאמרתי, לא אתן לך להסתובב פה לבד".