שמונה חיילים-פרק 14 ואחרון
כולם קמו בבוקר, בבוקר המשימה, הם שמו את החליפות שלהם והתיצבו כמו בכל בוקר בחדר האימונים, הייתה עבירה של מתח, כל הנערים חששו מהמשך היום 'ומה אם לא נצליח?' חשבה דיאנה 'ומה אם לא כולנו נחזור?' חשב לעצמו קנדל.
"בוקר טוב" אמרה להם קרול כשהיא לבושה בחליפה שלה ומסכה שחורה על עינייה,
"היום המשימה שבשבילה אתם כאן, אני רוצה להזכיר לכם שפחד לא יהיה וכישלון הוא לא אפשרות" היא חייכה חיוך קטן
"ומה אם הוא כן?" שאל כריסטי בדאגה
"הבטחתי להחזיר אתכם בשלום ואני אקיים את זה" אמרה קרול בהחלטיות
"טוב" היא המשיכה "ככה זה יהיה, אנחנו ניכנס לבסיס הסקארל בחשאיות, שם כריסטי יאלף את השומרים, צ'אד ותיאו יכנסו ויבדקו שלא ראו אותנו, אקדיה תגנוב מאחד השומרים שעוד ערים את המפתחות לתאים…"
"שעוד ערים" שאל קנדל
"יהיו יותר מחמישים שומרים, כריסטי לא יצליח לאלף את כולם" המשיכה קרול "נלך לתאי האסירים ונשחרר אותם משם, דיאנה תשגר אותם לחללית ואנחנו נגן עליהם מהחייזרים, אחרי שנביס אותם נלך למעבדה הראשית, שם קנדל יפתח את הדלת בעזרת הכוח שלו ונהרוס את מכשיר יום הדין שלהם, ותזכרו, לא להוריד את המסכות ולא לקרוא אחד לשני בשמות הפרטיים, רק בשמות שהמצאתם, הכל מובן?" שאלה לבסוף
"כן!" קראו הנערים בהתלהבות. כולם יצאו החוצה ולאחר חצי דקה שהלכו הגיעו לשדה תעופה שבו הייתה חללית גדולה ושחורה, הנערים נכנסו לחללית כשהם מסתכלים ובוחנים אותה,
"איך נגיעה לחלל?" שאלה אקדיה ובתור תשובה קרול לחצה על כפתור שפתח מול החללית שער שחור-ירוק
"כולם לחגור" אמרה קרול והחללית נכנסה לשער, תוך מספר שניות הם היו בחלל
"וואו!" התפעל קנדל כשהוא מסתכל על כדור הארץ מרחוק
"אתם רואים את זה?" הצביעה קרול לכיוון ספינת חלל גדולה ושחורה והנערים הנהנו
"זה בסיס הסקארל, לשם אנחנו הולכים" המשיכה
"ושם גם השבויים נכון?" שאלה יובל
"בדיוק" אישרה קרול. הם פרצו לבסיס הסקארל והתוכנית פעלה כמו שצריך, כל אחד עשה את תפקידו וכל פעם שמישהו עמד להפצע עצרה פלור את הזמן ומנעה את זה, השבויים נלקחו לחללית והנערים התפרצו למעבדה שבה היה נשק יום הדין, שם עצרה קרול והסתכלה על שתיי המדענים שהיו שם, הם היו בני אדם, מכדור הארץ,
"אתם חוזרים איתנו לכדור הארץ" ציוותה עליהם קרול
"לא!" התנגדה לה האישה
"מה?!" התבלבלו הנערים שעמדו מאחורי קרול
"אנחנו נשארים כאן! אנחנו לא חוזרים לכדור הארץ!" המשיך אותה האיש, לפתע ווינד התפרצה לחדר והתנפלה על קרול
"חשבת שנפתרת ממני בכזו קלות אחות?" היא צחקה צחוק מצמרר
"תוציאו אותם מכאן!" ציוותה קרול כשהיא נאבקת בווינד
"למה אתם לא רוצים לחזור לכדור הארץ?" שאל אותם כריסטי
"כי אם נחזור לשם, לא נראה את הבת שלנו יותר" הסבירה האישה
"כשחטפו אותנו הם לקחו גם את הבת שלנו ואם לא נבנה להם את הנשק הם לא יחזירו לנו אותה" המשיך אותה האיש. ואז הבינה יובל
"אבל הבת שלכם לא כאן, זאת אומרת היא כן כאן, אני מתכוונת ש…" היא התבלבלה "זו הבת שלכם!" היא הצביעה על קרול, עינהם של האנשים נפתחו לרווחה
"קרול?" שאלה האישה
"כן" ענתה לה יובל
"ואם לא נוציא אתכם מכאן מהר היא תפגע" הפחידה אותם דיאנה, שתי האנשים הנהנו ורצו אחרי קנדל ואקדיה שהוציאה אותם משם לחללית, וויד וקרול המשיכו להלחם ולהאבק אחת בשניה אבל היה נראה שווינד אומדת לנצח בקרב הזה
"מה עושים?" שאלה יובל, לפתע נכנסו לחדר כמאה חיזרים, צבע עורם היה ירוק ושיניהם היו מחודדות
"בואו נעשה את זה!" קראה צ'אד בהתלהבות שלא רגילה לה
הנערים התחילו להלחם בהתלהבות, הם הכו והשתיכו על הרצפה והקירות עשרות חייזרים אך הם המשיכו לקום ולהאבק בהם בכוח, המלחמה בין קרול לווינד המשיכה שתיהם הכו אחת את השניה על הקירות ובאגרופים בפנים, לפתע ראתה קרול על צאוורה של ווינד שבב קטן וזוהר באדום, במהירות היא הורידה אותו וניפצה אותו ו-ווינד הפסיקה להאבק בה
"מה קורה כאן?" שאלה ווינד בבלבול
"אני לא יודעת, אבל אנחנו צריכות להלחם בסקארל ולהחזיר את בני האדם לכדור הארץ" הסבירה לה קרול, בכמה שניות הביסו שתיי הבנות את כל החיזרים שהיו בחדר וכולם ברחו לפני שיבואו עוד
"צ'אד, אני צריך להגיד לך משהו" אמר כריסטי תוך כדיי ריצה
"מה קרה?" שאלה צ'אד
"אם לא נצליח אני צריך להגיד לך ש…" הוא גימגם "שמהרגע הראשון שראיתי אותך, התאהבתי, אני, אני אוהבת אותך!" הוא אמר לבסוף, צ'אד חייכה
"גם אני אוהבת אותך" היא אמרה. בספינת החלל ישבו קנדל ואקדיה
"היית מדהימה!" קרא קנדל
"גם אתה הייתה לא רע" היא ענתה לו
"בחיים לא ראיתי נערה כמוך" אמר קנדל "אולי… כשנחזור לכדור הארץ… את רוצה אולי… לבוא איתי לסרט?" הוא שאל בהיסוס
"בטח" ענתה לו אקדיה, כולם נכנסו לחללית והתישבו מהר במקומותיה, גם ווינד הייתה איתם במושב שליד קרול
"יובל, אני רוצה שתקראי את מחשבותיה של ווינד ותגידי לי מה היא זוכרת" אמרה קרול "וכריסטי, רוצה להראות להם את הכוח החדש שלך?" שאלה קרול כשראתה שהסקארל המריאו אחריהם,כריסטי הנהן ועצם את עיניו והחלליות של הסקארל התפוצצו אחת אחת עד שלא נשאר אף אחד חוץ מהחללית שלהם,
"טוב מאוד" אמרה לו צ'אד והוא חייך
"היא לא זוכרת כלום" קבעה יובל "ווינד רק זוכרת שחטפו אתכם ושמו לה שבב על העורף, לא יותר" היא המשיכה
"אל תדאגי, אנחנו נסדר את זה, מבטיחה" עודדה אותה קרול וכולם נכנסו לשער חזרה לכדור הארץ.
כנחתה החללית מיליוני צלמי חדשות עמדו מסביבם וצילמו כשהשבויים יצאו ממנה ומאחוריהם גם הנערים, קרול ו-ווינד. רק האנשים לא ירדו ממנה
"מה קרה?" שאלה אותם קרול
"הבת שלנו, לעולם לא נראה אותה" בכתה האישה ובתגובה לכך הורידה קרול את המסכה השחורה
"קרולין?" שאל האיש
"כן" היא ענת להם והם חיבקו אותה בחוזקה, גם ווינד הורידה את מסכתה השחורה
"אמנדה?" שאלה האישה "אבל חשבתי הם הרגו אותך" היא אמרה
"אז ככה הכל נגמר?" שאלה יובל "עכשיו נפרדים?"
"לא בדיוק" ענת קרול שיצאה בדיוק מהחללית עם הוריה ואחותה, אדם הגיעה כשקופסא בידו, ממנה הוציא שמונה שעונים שחורים, "אלה הם מכשירי קשר, כך תוכלו לשמור על קשר מכל מקום בעולם, וכך…" הוא הצביעה על כפתור קטן ואדום שהיה עליהם "תוכלו להשתגר אחד לשני". הוא חילק את השעונים לנערים והלך משם וקרול עזבה את הוריה ונגשה לנערים שעמדו בשורה.
"אז נשמור על קשר?" שאלה צ'אד את כריסטי
"ברור" הוא אמר לה והצמיד את שפתיו אל שפתיה.
אקדיה וקנדל הסתכלו אליהם
"עכשיו תורנו?" שאלה אקדיה, קנדל הנהן והצמיד את שפתיהם, צמרמורת עברה באקדיה.
"וזה הסוף" חייכה קרול כשהיא שמה את ידה על אחותה "לבינתים…"
תגובות (3)
מושלםםם מחכה לעונה 2
אם תהיה, זה עדיין לא בטוח
מדהים פשוט מדהים מדרג חמש