Amora
תראו איזה נחמדה אני שהחלטתי בכל זאת לפרסם היום ^^

מצוד האגדות- פרק 13- כישוף של קללה ~ מוקדש לאחווה ~

Amora 16/10/2015 837 צפיות 47 תגובות
תראו איזה נחמדה אני שהחלטתי בכל זאת לפרסם היום ^^

הוא ישב בחדר הגדול וחיכה. הוא היה קפוא. מבטו נח על מיקום אחד ברצפה, והוא בהה בו ממושכות. הוא לא זז ולא נע, רק עיניו נעצמו ונפקחו בסדרן, והוא שאף ונשף נשימות בזו אחר זו.
הוא שתק ותהה.
תהה למה דווקא הוא נבחר כדי לדעת. עם הסיבה הברורה הוא לא רצה להשלים, הוא לא אהב אותה, ולכן העדיף להניח אותה בצד עד שתאושר מצד המבקרת שהגיעה אליו לפני כמה ימים.
הייתה לו הרגשה שהיא תחזור, אחרת לא הייתה מודיעה לו על הבשורה, הבשורה מפיו של מרלין.
"ג'ולס." הוא שמע אותה פונה אליו והרים את ראשו ומבטו אליה. היא עמדה מולו במבט מוזר שלא ידע איך לקרוא. אולי זה בגלל שהוא בעצמו לא מסוגל להרגיש, ולכן לא ידע איך להבין הבעות רגש של אחרים.
"הייתה לי הרגשה שתחזרי." הוא הודה. "למה אמרת לי את זה?" מיהר לשאול.
"היה חשוב שתדע." השיבה.
"האחרים יודעים?" שאל שוב.
"רק מי שצריך לדעת."
"אז למה דווקא אני צריך לדעת?" הוא המשיך בחקירתו. "למה היית חייבת לפתוח את התיבה הזאת?"
"זה הכי בטוח."
"אני כבר הייתי בטוח. הייתי שלם." הוא החזיר את מבטו למטה, והעביר את עיניו לכל מקום מלבד אליה. "אבל באת וערערת אותי שוב."
"אני באמת מצטערת." קולה הפך רך ומתמשך.
"מצטערת לא יכול לתקן כלום." הוא אמר. "אבל את פיה, את יכולה לעזור לי."
"אסור לי." אמרה לו.
"את פיה, את יכולה." הוא חזר על כך.
"אני גם לא בטוחה שאני יכולה." היא הודתה. "שינוי אופי-"
"את לא יכולה לשנות מה שלא נמצא." הוא קטע אותה, וצדק. "וזה לא באמת מפריע לי, את יודעת, אני לא אתעקש על כך. אני רק לא רוצה לעשות את מה שלא נכון לעשות."
"אני מבינה." אמרה הפיה.
"אמא שלי תמיד אמרה לי את זה…" הוא נזכר. "לפני שאבא שלי רצח אותה." הוא שוב הרים את ראשו. "ועכשיו נגזר עליי לבלות את שארית חיי בטירה שלו, כדי שלא אהווה סכנה."
"ג'ולס, תבין, רק באתי להזהיר אותך." היא מיהרה לסיים את משך השיחה המיותר, והוא התרכז במילותיה הקובעות. "אם הנבואה באמת נכונה- אתה תמות."

השמיים החלו להחשיך והירח המלא תכנן את דרכו להארה מלאה.
ליבה של אנג'י החל לדפוק בחוזקה, והיא פחדה. היא זירזה את כריס לחזור למקום בו עצרו, אך מרוב הרצון שלה היא הצליחה לאבד את הדרך.
"איפה זה?" היא שאלה, מצפה באמת ובתמים לקבל תשובה מדויקת.
"אנג'י, למה את לחוצה כל כך?" כריס שאל אותה בעוד הוא נמשך על ידה עם כוחה המרשים.
"אני- פשוט- לא רוצה להגיע כשיחשיך." היא המציאה תירוץ. "ואז לא נמצא יותר את הדרך."
"יש ירח מלא הלילה." הוא הזכיר לה את הפנס הגדול שהאיר להם.
"טוב, אז- אז אני מפחדת שיש כאן דברים רעים בלילות של ירח מלא." היא שינתה את טיעונה. "אתה יודע, מפלצות, חיות,"
"אין כאן שום דבר." הוא ניסה להרגיע אותה. "ואם את דואגת, אז אני יכול לשמור עלייך."
"לא בקשר אליי אני דואגת." היא מלמלה לעצמה.
"מה?" הוא שאל.
"מה?" היא חזרה על שאלתו. "לא- לא אמרתי כלום."
"חשבתי שכן." הוא אמר, מנסה להתעלם מכך שהיא משקרת. "היי, אנג'י." הוא עצר וידו החליקה מאחיזתה. "מה קורה?"
היא הסתכלה עליו והיססה להשיב. "בוא- בוא נמשיך לזוז." היא אמרה לבסוף וחזרה ללכת.
"אנג'י." הפעם היה תורו לתפוס בה. "את מתנהגת מוזר בזמן האחרון, משהו קרה?"
היא שתקה.
"אנג'י?" הוא שאל שוב. "אני דואג לך."
היא הרימה את מבטה אליו ואותו מבט הדגיש את דאגתה. עיניה עלו להביט בירח שבהק בכוח מופתי. עיניה נפערו בבהלה והיא השתחררה מאחיזתו של כריס בכוח ורצה הכי מהר שיכלה, כמה שיותר רחוק ממנו.
הוא חשב שהשתגע.
במבט האחרון שלו עליה צפה בעיניה מחליפות צבע- לצבע בוהק, צהוב, חייתי.
"אנג'י!" הוא קרא ורץ אחריה הכי מהר שיכל, אבל זה לא הספיק. היא הייתה מהירה כל כך. הוא לא חשב שהיא תהיה מהירה כל כך. טוב, כמובן, מעולם לא יצא לו לרוץ איתה יחד, ככה שזה לא היה הוגן כלפיו לדעת. "אנג'י, חכי! תעצרי!" הוא ביקש ממנה. "אנג'י, אני אוהב אותך!"
זה הצליח לגרום לה לעצור. היא כמעט מעדה כשאמר לה את זה, והוא הצליח לאחוז אותה בזמן לפני שנפלה. ראשה היה מושפל מטה. שיערה הפרוע הסתיר את פניה.
הוא אחז בידיה והרגיש משהו שונה בהן. פרווה דקיקה ונעימה כיסתה את עורה. ציפורניה התארכו כפליים. גופה היה חלש, אך לא בגלל המחסור באנרגיה.
"אנג'י." הוא פנה אליה בשקט, מסובב אותה אליו לאט-לאט. הוא הסתכל על פניה שהוארו על ידי אור הירח, וראה את פניה החדשות. הפרווה הרכה בעלת הצבע החום-שועלי. עיניי הזאב הצהובות שלה. ניבי הנמר המשוננות שלה. אף החתול הקטן שלה.
"אתה- לא מפחד?" היא התבלבלה.
היא גיחך. "למה שאפחד?" הוא שאל. "את יפיפייה." הוא העיז ללטף את פניה ברכות.
"אתה חושב?" שאלה בחיוך קל.
"אני יודע." הוא לא היסס לומר.
העול הגדול שהכביד על ליבה של אנג'י כאילו התאדה. החיוך שעל פניה גדל וחשף את השיניים המחודדות שלה. היא אחזה בידו של כריס וקירבה את פניה לשלו. הם הביטו זה בזה במשך כמה שניות עד שכריס החליט לנשק אותה.


תגובות (47)

*שהשתגעה
למה?! למה הוא חייב להיו כזה נסיכי?! לעזאזל, כריס, האהובה של הרגע הפכה לחיה מפלצתית ואתה אפילו לא טיפה מוטרד? תתחשב בנו! (בעיקר בבלאק. רק עצם המחשבה על התגובה שהוא יעלה מצחיקה אותי.)
אני מקווה שכשאני אשלח את התגובה הזאת כבר יעלה פרק של מבוך האשליות.
הפרק השני שכתבתי כבר באורך של שמונה עשרה דקות, והוא אפילו לא גמור O_O (והתחלתי לכתוב אותו רק אתמול בערב!)
קטניס אוורדין, סוף.

16/10/2015 14:01

    :םםםם נו אז תסיימי ותעלי!
    חחח גם אני מתה לקרוא את התגובה של בלאק XD זו אחת הסיבות למה הפרק הזה הוקדש לאחווה ~

    16/10/2015 14:03

תגידי אמורה, יש לך משאלת מוות???
אה? רק תגידי. אוסף החרבות המיתולוגיות שלי נמצא פה ליד.
מה נראה לך??? הוא היה אמור לברוח בבהלה, לאיים עליה, לתקוף אותה אבל הוא, הוא… הוא נישק אותה??? אני לא יודע את מי להרוג קודם… אותך או את כריס?
ברצינות??? נישק אותה???
בזה הרגע את פתחת נגדי חזית.
אני כועס מדי כדי לכתוב לך על הפרק ואפילו "תמשיכי", כי מי צריך המשך שכריס מנשק את אנג'י??? נשיקה??? ברצינות? למה?? למהההההה????

16/10/2015 14:11

    XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD

    16/10/2015 14:22

אה וקטניס, לא מצחיק!!! אין טיפת הומור בזה שהוא נישק אותה!
נשיקה? לא! למה????
ותעלי כבר את פרק 2 של התליון ושבלה תופיעה שם!!!

16/10/2015 14:13

בלאק, סלח לי, אבל זה לא היה סתם מצחיק – זה היה ממש מצחיק.ברצינות, צחקתי בקול. וכשאני אומרת צחקתי בקול אני לא מתכוונת לתגובה שלך – טוב, גם לתגובה שלך – אלא לקטע שבו קראתי את הנשיקה והייתי כזה "מה בלאק יגיב?" ואז צחקתי.
אתה יודע, עדיין יש סיכוי לרפאנג'י. ~זריעתתקווהלאנחוצהכיאתהמילאקצתשבורכרגע~
~שימושלאנכוןבסימןהגליהזה~
ובלאק, יש לי תחושה שבלה לא תופיע גם בפרק הזה… אולי לקראת הסוף, אבל גם זה לא יהיה הרבה.
קטניס אוורדין, סוף.

16/10/2015 14:18

נרצחתי בידי השבוע וכל התכניות החשובות שהיו לי התבטלו בחוסר אונים עם חום.
איזה כיף לראות פרק!
האמת שזה היה ממש חמוד הנשיקה. הוא היה אמור להגיב בצורה אחרת, נכון, גבל הוא כזה נסיכי מלידה אז שיהיה.
ממתי כולם שונאים את כריס?? יום אחד כל האחווה שנאה את כריס שנאת מוות, אבל למה?
תתעלמו משגיאות מקלדת, טלפון.

16/10/2015 14:42

    האמת שאני לא חיבבתי אותו אף פעם, ובלאק התחיל לשנוא אותו כשהתברר שוא מאוהב באנג'י. ממני את יכולה להתעלם, אני שונאת את כל הנסיכים. כל כך הרואים שאני רוצה להקיא.
    אף פעם לא חיבבתי נסיכים.
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 14:49

    באמת שאין לי מושג איך זה התחיל XD

    16/10/2015 14:56

את צוחקת עלי? סוף כל סוף את מכניסה את ג'ולס, ומודיעה שהוא עומד למות?!?!?!?! אני היחידה כאן שמתייחסת אליו?!
חוץ מזה, אני לגמרי מסכימה עם בלאק. ולגמרי צחקתי במשך כל הקטע עם כריס ואנג'י, בקול. וכמעט בכיתי.
ותס, אין לי בעיה עם כריס. יש לי בעיה עם אנג'י וכריס *יחד*.
תמשיכי!!!
אין לי היום משפטי 'משהו לא-משהו'

16/10/2015 14:47

    חחחחח תודה תודה U^U
    אל תדאגי, יש לו עוד מלא תכנונים. וכמו שהפיה אמרה – *אם* הנבואה תתגשם. שום דבר לא בטוח

    16/10/2015 14:58

חחח זה דיי מפתיע, בהתחלה כולם שיפפו אותםXD
אני מתה על ג'ולס. אני חושבת שהוא ורפאל האהובים עליי (ורובין)

16/10/2015 14:53

    איך כבר הספקת לאהוב אותו? הוא הופיע רק בסצנה אחת

    16/10/2015 14:59

לא הייתי משתמש בביטוי "אני מתה על ג'ולס" בהתחשב ב… טוב נו, ג'ולס!

16/10/2015 14:56

פרק ממש יפה :)
זה ממש מגניב שהיא יכולה להשתנות לחיה (היא הבת של"היפה והחיה" נכון, לא טעיתי?)
תמשיכי

16/10/2015 15:01

    חחח כן. תודה רבה :)

    16/10/2015 15:04

זה היה יכול להיות מגניב אם כריס לא היה מנשק אותה!
כן, היא הבת של היפה והחיה.

16/10/2015 15:02

    בלאק. האש.

    16/10/2015 15:04

גם אני שונאת אותם כשיפ, אבל התגובות של בלאק מצחיקות אותי, אז אני מרוויחה ככה או ככה.
קטניס אוורדין, סוף.

16/10/2015 15:07

    XDDD
    מאיפה הגיע הקטע הזה שכולם שונאים אותם כשיפ? תאשימו את הכותבת של כריס- זה היה רעיון שלה.

    16/10/2015 15:08

    הם לא רעים כשיפ! >.

    16/10/2015 15:41

    הו, סוף סוף מישהו שמבינה U^U

    16/10/2015 15:42

חחח בלאק צחקתי בקול.
אמורה / קטניס / בלאק / פומה אולי תעודדו חולה מסכנה ותעלו עוד פרק?

16/10/2015 15:27

    אני כבר העליתי שניים U^U
    תורם.

    16/10/2015 15:28

    תרגישי טוב!!! והעליתי פרק של מגרש השדים אתמול :)

    16/10/2015 15:30

    האמת שאני חושבת להעלות את הפרק הזה בשני חלקים (כי הוא די ארוך. שמונה עשרה דקות קריאה והוא עדיין לא גמור!) אבל אני לא יודעת איפה יש מספיק מתח כדי שאחתוך אותו. או שתחכו עד הערב ואני אעלה את כל הפרק (אם אסיים לפני כניסת שבת, כי זה לא הוגן כלפי בלאק.)
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 15:35

    שמונה עשרה דקות?? :םםם
    זה באמת די ארוך >.<

    16/10/2015 15:36

    כן, וערבא עשרהדקות מתוך זה התחלתי וסיימתי רק אתמול בערב. את השאר כתבתי היום (וזה יצא קצת מעפן.)
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 15:42

    העיקר שג'קסון יופיע בקרוב.

    16/10/2015 15:43

    שמונה עשרה דקות? וואו *דמייני מבט מלא יראת כבוד*
    אולי תחתכי אותו מתי שדמות חדשה נכנסת, אם יש בו יותר מדמות אחת כמובן – שזה דיי הגיוני בהתחשב באורך – .

    16/10/2015 15:45

    תודה, תודה (היה לי התקף השראה אתמול.)
    אף אחת מההצעות לא אפשרית, כי יש בו רק דמות אחת שמופיעה מתחילת הפרק.
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 15:47

    אולי בקטע דרמטי? או שכל הפרק הוא הרהורים ותיאורים ואין בו שום דבר דרמטי? 0-0

    16/10/2015 15:49

    אני לא ממש יודעתאיךלהגדיר את הפרק הזה, אבל לפי דעתי הוא חשוב כי הוא מספר על הרקע של דין. מצאתי מקום לחתוך את זה (בדקה האחת עשרה), אבל זה לא ממש דרמטי. אני לא יודעת מה לעשות!
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 15:54

    פרק כל כך ארוך על דמות אחת?! עוד יותר וואו.

    16/10/2015 15:56

    בדרך כלל אין לי פרקים כל כך ארוכים. בעיקר כאלו של תשע עד שתיים עשרה דקות, אבל פשוט היה לי כל כך הרבה לפרט לו על הרקע שזה תפס המון מהדקות. האמת שהפרק אפילו לא גמור כרגע, פשוט אני לא מצליחה לכתוב המשך (עוד מעט מגיע קטע דרמטי!)
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 16:00

    אז תמצאי! >0<

    16/10/2015 16:14

    סוף סוף מישהו שמבין אותי בקשר לפרקים ארוכים.
    האמת שברגע שאני נכנסת למצב חפירה בסיפור אני יכולה להגיע לחצי שעה בלי בעיה.

    16/10/2015 16:40

    לא כולם (אהמ אהמ אני אהמ אהמ) מוכשרים כמוך. שמונה עשרה דקות זה הישג ענק בשבילי.
    קטניס אוורדין, סוף.

    16/10/2015 16:49

    הסיפורים שלך מדהימים, קטניס!ממש מדהימים!

    16/10/2015 17:05

קראתי את הפרק והתעצבנתי כי בדיוק שבאתי לשלוח את התגובה נפל לי האינטרנט. אז כשאגיע הביתה אני אכתוב לך תגובה מפורטת. אז תמשיכי :-)) כאחזור אתחיל לקרוא גם את מבוך האשליות אחלי לי בהצלחה0.0

16/10/2015 16:50

    ב-ה-צ-ל-ח-ה-!

    16/10/2015 16:57

ואני באמת אשמח אם תקראי את ואן הלסינג. בקרוב אפרסם ספר חדש שאני משקיע בו מאוד כך שאם בא לך לחכות לו ובמקום לקרוא את ואן הלסינג אני אשמח;)

16/10/2015 16:52

    הייתי רוצה אבל ואן הלסינג (בכללי, לא הסיפור שלך) לא ממש מעניין אותי >0< ואני משתעממת ממש מהר, אז עדיף לי להגיד לא מאשר להגיד כן ואז לא לעשות את זה…
    איזה סיפור אתה מתכנן? הוא מעניין? הוא עם הרשמה, כי אם כן, אז יש סיכוי טוב שאקרא אותו (אני כזאת אגואיסטית שרק סיפורי הרשמה אני קוראת.. אבל אז אני יודעת שיש לי למה לצפות ושיהיה שם משהו שבטוח יעניין אותי <:)

    16/10/2015 16:59

אני שמח בכל מקרה XD

16/10/2015 16:52

    הכי טוב ככה

    16/10/2015 17:00

עלה פרק 3!!!
תהנו!!!

16/10/2015 17:47

אההה כרנג'י לנצח! חייב לעבוד על השם *_*
טוויסט, היא אשת זאב :0 ומעניין מה הקטע עם ג'ולס. יש לי הרגשה שאני מפספס מי אבא שלו..
כתיבה מעולה כרגיל, אם את זוכרת שהגבתי לך לפני מלא פרקים שיש קצת הרבה דיבורים אז שמתי לב לזה גם פה אבל זה ממש לא נורא כי זה הרבה פחות מפריע ורק מוסיף לעלילה.
עכשיו רק לחכות לתגובה המצחיקה של רפאל בפרק הבא לנשיקה של כרנג'י :>
תמשיכי!!

18/10/2015 07:39
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך