מצוד האגדות: פרק 27- כישוף של זקן כחול
נואר עדיין חששה מכל מה שעומד לקרות.
היא כלל לא הייתה בטוחה שהרעיון של אנג'י היה נכון. היא שנאה את הרגעים האלה של התמימות שלה, שהיא חושבת שאפשר לשנות את כולם לטובה עם קצת, או בעצם הרבה, הרגשה טובה והתנהגות נאותה.
לא היה לה נעים לחשוב על זה, אבל זה מה שהיא חשבה, והיא לא הצליחה לשנות את זה.
אך מה שהטריד אותה עוד יותר, ושלשמחתה, לרגעים מסוימים גרם לה לשכוח ממה שאיימי לא מתכננת בשבילה, היה הרצון העז שלפתע קפץ עליה ללא הסבר הגיוני להגיע לטירה של כחול הזקן.
רפאל, השדון התככן שהצטרף אליהם מסיבה לא ברורה נוספת, גם הטריד אותה מאוד.
אז נכון, לפעמים הוא היה יכול להקל על העניינים הרציניים שעברו עליהם עם איזו יציאה שאי אפשר היה להתעלם ממנה, אבל הוא עדיין… נבל.
תחושה משונה של קור בלתי מוסבר וצמרמורת איומה חלחלה אל שלושתם וגרמה להם לעצור מלהמשיך ולהתקדם לתוך הטירה.
הם שמעו צעדים מתקרבים אליהם, ומיד הבחינו באדם שהביא אותם.
שיער היה שחור ומסורק, בעל ברק כחול שהיה אפשר לשים לב אליו רק באור העמום. עורו היה חיוור מאוד. עיניו היו כחולות ובהירות מאוד, ומנותקות מכל רגש אמיתי שתמיד היה מופיע בהם. בגדיו נראו כבגדי מלוכה קרועים וישנים, שעם זאת, שידרו ממנו תחושה עילאית ובטוחה, כמו מלך.
חיוך מהיר עלה על פניו כשראה אותם, כמתעניין באורחיו החדשים.
"ברוכים הבאים," הוא אמר להם. "אני," הוא קד קידה נאותה. "ג'ולס גרייר."
נואר נסוגה לאחור ונתקלה ברפאל, שעדיין עמד במקומו, אבל בחן את הבחור הזה, ג'ולס, בקפידה. היא הסיטה את מבטה אליו, וראתה אותו, סוף כל סוף, תוהה בקשר למה שמתרחש. אם לא הייתה יודעת יותר טוב, הייתה חושבת שהוא משחק אותה קשוח למרות שמבפנים הוא מפחד, אבל הוא הבן של עוץ לי גוץ לי, אין לו סיבה לפחד.
"מה מביא אליי כל כך הרבה אורחים?" הוא חייך חיוך לא מזמין.
"אני- אנג'י, אני הבת של 'היפה והחיה'." היה לה לא נעים לומר זאת, אבל אם הייתה אומרת שהיא הבת של 'המלך אדם והמלכה בל', הוא לא היה מבין.
"מעניין." הוא השיב.
"באתי לדבר איתך." היא אמרה מיד, חוששת מכל מילה שהוציאה מפיה, מקווה שלא תעבור את הגבול בצורה כזו או אחרת. זה לא היה היא, לעשות את כל מה שהיא עושה עכשיו, אבל איכשהו, היא מצליחה, וזה רק גרם לה לנסות להמשיך. היא חששה למרות כוחה הפיזי הרב, כי מעולם לא יצא לה להשתנות שלא בליל ירח מלא, והיא לא יודעת אם תוכל להגן על עצמה אם, חס וחלילה, משהו יקרה. זו אחת הסיבות שהסכימה להצעתו של רפאל. הוא שדון, קוסם, והוא יהיה מסוגל לעשות דברים שאף אחד מהם לא מסוגל, כמו, למשל, לחלץ את כולם בשעת צרה בהנפת אצבע, מה שהיא בעצם מקווה שלא יקרה, כי היא תצליח להציל את ג'ולס, היא בטוחה בזה לגמרי.
"אני לא מדבר." החיוך שעל פניו נעלם במפתיע.
"אני בטוחה שתרצה לשמוע את מה שיש לי לומר." היא המשיכה.
"אני לא חושב." הוא התעקש.
"אנג'י, בואי נחזור." נואר ניסתה להניא אותה מהרעיון. "הוא לא רוצה לדבר."
"לא." אנג'י התעקשה.
"רגע. רגע, רגע," ג'ולס השתיק אותם לרגע והתקדם לכיוונם של נואר ורפאל כאשר הוא חולף על פניה של אנג'י. "אתה," הוא הסתכל על רפאל. "אתה הבן של עוץ לי גוץ לי."
"כן, אז?" רפאל השתדל לשמור על רוגע, למרות שאפילו בשבילו, המצב היה קצת מדאיג.
"אז נראה לי שאתחיל איתך." ג'ולס הוציא מכיס מעילו סכין חדה ומשוננת שנראה היה שספגה הרבה, והיא הרתיעה את כל הנוכחים.
"כדאי שתברחו." רפאל קפא במקומו אך עדיין הצליח להציע לאנג'י ונואר את האפשרות ההגיונית. למרות זאת, כל מה שהצליח לעשות היה להביט בלהב שג'ולס החזיק עד שננעץ ונעלם בבטנו במכה חדה שהורגשה רק אחרי שהסכין יצאה מגופו.
נואר יללה בבהלה ולא חשבה על שום דבר מלבד לגשת לדלתות הטירה ולצאת החוצה. הדלתות היו נעולות בחוזקה ולא אפשרו לאף אחד לעזוב. נואר, עד כמה שטלטלה את הדלתות קדימה ואחורה, לא הצליחה לגרום להן להיפתח.
"אף אחד לא עוזב!" ג'ולס הודיע להם בקביעה. "עד שאומר אחרת."
נואר סובבה את ראשה למרות שלא רצתה, וראתה את החיוך המסופק על פניו של ג'ולס, למרות שהחושך הערפילי הקשה מאוד לראות את המאורע מרחוק. היא הודתה שזה הדבר האופטימי היחיד שהיה יכול לקרות במצב הזה, ובכלל, לא האמינה שהיא אומרת את זה, אבל היא התפללה שאיימי לא נמצאת שם עכשיו כדי לעשות לה משהו נורא פחות. היא העדיפה לבלות איתה את כל שארית חייה, ורק לא להישאר במקום הזה עוד שנייה אחרת נוספת.
היא המשיכה לטלטל את הדלתות הנעולות בתקווה שאולי תצליח לשחרר איזו אחיזה והדלת תיפתח בנס. היא הסיטה את מבטה לאחור בשנית וראתה שאנג'י נשארת עומדת במקומה, בזמן שג'ולס התכופף אל רפאל שהתיישב על הרצפה הקרה, ולחש לו דבר מה.
"עוץ לי גוץ לי הרס את החיים של אבא שלי," זה מה שהוא אמר לו. "ועכשיו אני אעשה את אותו הדבר לך."
"כן?" רפאל גיחך בספקנות שעוררה את עצביו של ג'ולס. "שיהיה בהצלחה."
רוזלין התעוררה מהתנומה המרגיעה שלה כאשר שמה לב לבחור הנאה שניגש והתיישב על ידה. היא מיהרה להתרומם ולשפשף את עיניה בכדי להתעורר ולבחון את אותו בחור מקרוב. זה לא היה רובין או אדוארד, עורו היה בהיר מדי בשביל להיות מישהו מהם, וזה היה לפני ששמה לב לבגדים המלכותיים שלו, לג'קט הכחול שלו ולמכנס והמגפיים החומים.
"אני מצטער שאני מפריע לך ככה," הוא מיד התנצל, וזה גרם לה לחייך. לפחות הוא לא אדם חצוף. "אבל שמעתי שאת הבת של 'הפיפייה הנרדמת'. זה נכון?"
"אה, כן." היא השיבה בחיוך נעים, למרות שחשבה שהשאלה שלו הייתה די מוזרה.
"ואת- את כבר קיבלת את הגורל שלך." הוא המשיך בהשערותיו הנכונות.
"כן." היא השיבה. "ישנתי במשך מאה שנה." הסבירה. "ואני עדיין עייפה." היא הוסיפה לגחך, והוא גיחך יחד איתה.
"טוב, רציתי לדבר איתך בקשר לזה, כי- אני עדיין לא קיבלתי את הגורל שלי." הוא אמר.
"הבנתי." רוזלין אמרה. "מה אתה בדיוק רוצה לדעת?"
הבחור היסס לשאול, אך לא מפחד, אלא מחוסר ידיעה. "טוב- איך?" הוא שאל לאחר התמהמהות קלה.
"איך- מה?" רוזלין לא הבינה.
"איך אני בדיוק הולך לעקוב אחרי הגורל של 'סינדרלה'?" הוא כיווץ את עיניו בבלבול. "הגורל של אמא שלי… אין דבר יותר שונה מהחיים שלי."
"אומר לך מה שכבר אמרתי לרובין," היא אמרה. "גורל אפשר לשנות, זה הכל בראש שלך." היא הוסיפה בחיוך.
תגובות (76)
פשוט הייתי חייב!!!
וווהווווו!
עכשיו אני קורא ותתכונני לתגובה קצרה כי אני חייב לזוז אז…
וצועקים עליי פה…
אתה לא יכול להגיב אחרי שתעשה מה שאתה לא עושה? XD
שלא תכתוב קצר כשיש כל כך הרבה מה לומר :ם (הא חרוז)
אמורה, את בן אדם טוב (והולכים לדבר על כחול הזקן אז יאי!)
ועכשיו אני אקרא (זה נהיה ממש טרנד להגיב לפני שקוראים, אה?)
קטניס אוורדין, סוף.
חחחח זה נותן יותר תגובות אבל גם ממש מבאס לפעמים ;.;
אז, תודה רבה אמורה!!!
רפאל החמוד והמסכן!!! אני כל כך אוהב אותו!!!!!!!
גם כשדוקרים אותו הוא מצליח להיות מצחיק. אבל עדיין…
למה הוא לא דקר את אנג'י??? -בוכה- למה את רפאל???
אהבתי איך שהצגת את נואר בפרק הזה.
שונא את ג'ולס!!!
רק שנייה.. למה ראמפל הרס את החיים של כחול הזקן???
הוא לא הטיל את הקללה, נכון?
כי אם כן, זה אומר שבצורה כזאת או אחרת, ראמפל אחראי להשתנויות של אנג'י…
בבקשה תגידי לי שהוא מענה גם את אנג'י???(הסדיזם נמצא בכל מקום)
תגידי, רפאל יודע בכלל לעשות קסמים או שהוא מחרטט את כולנו?
כי לא זכור לי שהוא השתמש בקסם עד עכשיו וחוץ מזה – למה הוא לא ריפא את עצמו או משהו???
יואו נמאס לי מכריס! ורוזלין מתחילה להיות אובר מתוקה(אפילו יותר מאנג'י… כי רוזלין היא מסוג המתוקות הנדבקות ואנג'י היא מסוג המתוקות התמימות והביישניות).
"שיהיה בהצלחה" לצחוק או לבכות? זאת השאלה!
שונא אותך ג'ולס!!! הלוואי שאיימי(היא ולא אחרת) תהרוג אותך!!!!!!!!!!!!!!!!
ומה אנג'י עומדת בלי לעשות שום דבר??? אני מבין שאת מפחדת והכל, אבל ציפיתי שהיא לפחות תעשה משהו כמו נואר שניערה את הדלתות, או לפחות שתצרח או תברח…
בבקשה אל תהרגי את רפאל!!!!!!
ותגידי לי, אם יש בכלל קטע שג'ולס מענה את אנג'י כדי שאני לא אצפה ואתבאס כל פעם מחדש…
אז בסוף תגובה ארוכה…
פרק מעולה ומדהים וסוחף!!!
תמשיכי!!!
ובשום פנים ואופן לא להרוג את רפאל!
רפאנג'י לנצח!
חחחחחח וואו לא חשבתי שתגיב תגובה ארוכה כזאת כשאתה ממהר XDDD
טוב אז ככה:
– שמחה שאהבת איך שהצגתי את נואר D:
– גם אני שונאת את ג'ולס D:
– רפאל יודע לעשות קסמים, אתה תראה D:
– רוזלין, הקטע שלה הוא להיות אופטימית יותר מדי D:
– אני לא יכולה להגיד דבר שקשור לספויילרים, רק שאני מצטערת, כי יהיו שם דברים שבטח תשנאו אותי עליהם XP
יש לך קטע מפחיד עם לענות את הדמויות שלך O_O (אפילו אני יותר נחמדה! וזה אומר משהו…)
שלא תעז אפילו לחשוב שרפאל ימות! (אני לא חשבתי על זה עד עכשיו, כי זה פשוט כל כך בלתי אפשרי.)
אני דווקא מחבבת את ג'ולס, אבל אם איימי הורגת אותו הכל סבבה. (:
קטניס אוורדין, סוף.
* שנייה אחת נוספת (ולפני שאת שואלת, זה בערך שש שורות לפני שעברת מנואר ואנג'י לרוזלין.)
ועכשיו:
רפאל! למה?! למה זה טוב?! אמורה, תעשי משהו! (רק עכשיו אני קולטת שזה בדיוק מה שאמרתי כשקווין מתה-בערך. דה-ז'ה-וו לא מכוון.)
בקטע שג'ולס דקר אותו עם הסכין הייתי כזה (טוב, ישר אחרי "רפאל! למה?!?!") "חבל, ג'ולס, דווקא חיבבתי אותך."
ולעזאזל, אני עדיין מחבבת אותו (סדיזם שליטה!!!)
אנג'י היא יצור יותר מדי מלא תקווה. אני לא מצליחה לראות את הסיבה שנואר באה לשם בכלל (בסדר, אז היא לא רצתה להיות עם איימי ובטח גם להגן על אנג'י, אבל אני לא מליחה לראות את הסיבה שמישהו אישר את זה.)
מחכה להמשך! (אני אשמח אם הוא יבוא היום, אבל אני יכולה רק לקוות.)
נ.ב –
רפאל! ): (אני פשוט מאוהבת בשדון הזה.)
קטניס אוורדין, סוף.
חחחחח תודה D:
אני יכולה להבטיח לך שמחר יהיה פרק U^U
ושלפרק האחרון של החלק השני יש לי גיפ מיוחד לשים *~*
אוף עם האפליקציה הזאת!!! כתבתי תגובה ארוכה והיא פשוט נמחקה לי! לעזאזל!!! טוב, אני בדרך לנתב״ג אז אשחזר את התגובה בפתקיות ואשלח כשאגיע לשם :) | בלאק. אני אהרוג אותך בשם ג׳ולס על זה שאתה שונא אותו!
חחחח תודה XD
טוב, פומה, כנראה שזה הדדי, כי כל אחד מכם שונא דמויות שהשני אוהב.
אני באמת לא יודעת למה אשים שונאים אותו! (טוב, גם אני אוהבת אותו פחות בגלל מה שהוא עשה לרפאל, אבל הוא עדיין דמות חביבה.)
קטניס אוורדין, סוף.
מסקנה מהדברים של אמורה –
ג'ולס לא יענה את אנג'י.
לא יהיו רפאנג'י.
כראנג'י ישארו ביחד או יותר גרוע – אנג'ולס.
רפאל ימות(?).
ועוד כל כך הרבה דברים מבאסים.
אמורה, למרות הכל(שהעלית את הפרק), את עדיין בן אדם רע. -שטן סגול כועס-
האימה! היא שורפת לי את העיניים!
בלאק, אל תגיד דברים כאלו!
ולעזאזל, אנג'י וג'ולס הם בני דודים! מה עובר לך בראש?
קטניס אוורדין, סוף.
מו-חע-חע
אמורה, תעשי משהו!!! [ולא משהו שיפגע בצרכים הפאנגירליים שלי! זאת אומרת: לא להרוג את רפאל, להרוג את כריס (כי כמה שפחות הטלבטיות יותר טוב) ולת לג'ולס לחיות בשקט (אלא אם כן איימי הורגת אותו.)]
קטניס אוורדין, סוף.
פומה תסתמי.
את שונאת את רפאל – מה שאומר שאני וקטניס(?) נהרוג אותך, ולא בשם של מישהו, פשוט ככה, כי את שונאת את רפאל.
דמות חביבה? חביבה???
קטניס את יודעת מה משמעות המילה "חביב"????
דיייייייייייייייייי!!!! ג'ולס הוא מניאק(סלחו על המילים, אבל אני שומר את זה בבטן יותר מדי זמן ועכשיו כשהוא דקר את רפאל, הגיעו מים עד נפש) והוא חרא בן אדם!
הוא צריך למות(עדיף שאיימי תעשה את זה, כי זה מרגיש נכון)!!!!
לא, יותר טוב –
הוא יגסוס לאט לאט וימות בייסורים(קדימה איימי! אנחנו מחכים…).
בסוף אני לא צריך ללכת לאן שהייתי צריך ללכת – אז יאיי!
במבט לאחור, חביב לא הייתה המילה הכי נכונה (למרות שהוא יופי של דמות, ואני מעריכה את הסדיזם.)
בלאק, כל הקטע בג'ולס הוא הסדיזם (ווהו!) והרשע הזה שלו, לשם כך הוא נוצר.
שוב, אם איימי רוצחת אותו אז הכל סבבה.
קטניס אוורדין, סוף.
אני שונאת את כל מי ששונא את רפאל, אבל זאת פומה, וקשה לי לשנוא אותה משום מה (אבל עדיין, שלא תחשבי לרגע שזה בסדר!)
קטניס אוורדין, סוף.
בני דודים זה לא כזה נורא…
יש סיכוי גבוה לילד עם לקות או פיגור, אבל לפי ההלכה זה מותר ואפילו יש לי במשפחה המורחבת מורחבת מורחבת, קרובים כאלה…
חוץ מזה הם לא ממש גדלו כבני דודים – אז זה לא כזה מוזר…
O_O
זהו, אנשים, זה כל מה שיש לי להגיד בנושא.
קטניס אוורדין, סוף.
O___________________O
זה מה שיש לי לומר על התיאוריה שלך
אמורה שאת עושה ככה – O_________________O
זה מזכיר לי צפרדע XDDDDDDD
היום כמעט דרסתי צפרדע כשנסעתי באופניים, זה היה כזה מפחיד ;0;
קראתי עכשיו את התגובות לפרק הקודם, רק אני הבנתי שגולס הוא החיה(בקטע הרומנטי)??? דאמיט! אני מרגיש כל כך מטומטם…
הוא לא החיה! איך הגעת לזה? (אם כבר, רפאל הוא החיה ואז תחי רפאנג'י והשלום שולט שוב בעולם הפאנגירל שלי.)
מה, הגזמתי? טוב, רדו ממני!
קטניס אוורדין, סוף.
ג'ולס הוא החיה לא בקטע הרומנטי, אם אף אחד עדיין לא הבין את זה XP
אני שונאת את כל מי ששנוא את ג׳ולס! בלאק, יש לי יתרון עליכם, ג׳ולס איתי :> קטניס, אני מודה לך על זה שקשה לך לשנוא אותי :) בלאק, פשוט שקט. אף אחד לא מדבר ככה על ג׳ולס שלי. אף אחד.
ולנו יש את איימי!
את לא תדברי על רפאל (♥♥♥) ואנחנו לא נדבר על ג'ולס (שאני באמת מעריכה, אבל… רפאל שולט) מוסכם?
קטניס אוורדין, סוף.
חוץ מזה, תן לי לבשר לך משהו- אני די בטוחה שהוא כן יענה את אנג׳י. הוא חייב.
פומה מילים יפות.
תדמייני שאני אמרתי את זה, רק שבמקום ג'ולס, רפאל.
הלוואי!! -דיי להסתכל עליי ככה- -,-
אני לא יודעת למה אתם כל כך רוצים שהוא יענה את אנג'י… מה טוב בזה? (חוץ מהסדיזם של ג'ולס, שזה אחלה דבר.)
קטניס אוורדין, סוף.
לא הבנתי
כי זה יהיה כיף לראות את הסדיזם של ג'ולס, ואת אנג'י סובלת.
ופשוט זה נראה לי יכול להיות ממש ממש מגניב!!!
מה הקטע שלך עם לגרום לדמויות שלך סבל? אפילו אני יותר נחמדה!
קטניס אוורדין, סוף.
מה לא הבנת?
ג'ולס מענה את אנג'י – אם אמורה תכתוב את זה ותכתוב את זה טוב, זה יכול להיות אחד הקטעים היותר טובים שייצא לי לקרוא…
O_O
קטניס אוורדין, סוף.
קטניס אנחנו נקבל היום פרק???
את אמרת אתמול שתעלי פרק של התליון..
את התגובה שלך שביקשת ממני לחשוב שמישהו אמר משהו אחר וסיבות אותי…
אני שונאת את כל מי ששנוא את ג׳ולס! בלאק, יש לי יתרון עליכם, ג׳ולס איתי :> קטניס, אני מודה לך על זה שקשה לך לשנוא אותי :) בלאק, פשוט שקט. אף אחד לא מדבר ככה על ג׳ולס שלי. אף אחד.
את אמרת את זה סבבה?
עכשיו תדמייני שאני אומר בדיוק אותו דבר, לך, רק תחליפי את ג'ולס ברפאל.
הבנת?
אההה, דומיין ^^
חחחח XDDDD
לא הייתי על המחשב רבע שעה וכבר יש איזה שלושים תגובות נוספות 0-0
וואו, לא נעים לי לבשר לכם שחלקכם תתאכזבו XD
רפאנג'י לא יתקיימו? ~תחשבי שאני אומר את זה עם עיניים גדולות כמו של החתול במגפיים.
כלומר, ג'ולס לא יענה את אנג'י.
באסה.
WTF?!?!?!?!
רפאל?? באמת?!
מכולם דווקא רפאל? השדון החביב והחמוד, הציני להפליא והמצחיק גם כשדוקרים אותו? דווקא אותו רצית שג'ולס (הסדיסטית בצורה לא יאומנת, מה שרק מוסיף על כך שפומה יצרה אותו ~אל תעלבי, פומה. מחמאה.~ ) ידקור??
אמורה, אם את תהרגי את רפאל אני לא אסלח לך בחיים וכפיצוי תשלחי לי את ספר 2 של התגלות הקסם.
במחשבה שנייה, תשאירי את רפאל בחיים ותשלחי לי את ספר 2 של התגלות הקסם.
אנג'י המעצבנת, למה היא לא יכולה להשתנות לזאבה-או-מה-שזה-לא-יהיה ולהציל את רפאל?!
לא מעניין אותי מה אתם אומרים, רפאנג'י חייבים להיות ביחד!!
כריס יכול להיכנס לי אתם יודעים לאיפה.
ועכשיו, שאני רגוע,
~אני לא רגוע על מי אני עובד U^U~
תמשיכי פשוט!!
ורציני, את לא הורגת את רפאל ורפאנג'י ביחד.
אז בקיצור
תמשיכי!!
חחחחח תודה XD
שמע, בעיה, לא יכולה לשלוח לך את הספר השני כי אני תקועה בפרק שמונה (לא באמת תקועה, אני פשוט ממשיכה את הסיפורים האלה במקום אותו XP)
והאמת שלא תכננתי שזה מה שיקרה, זה פשוט התאים להתפתחות של העלילה (רוב הדברים מתאימים להתפתחות של העלילה ולא תכננתי אותם)
ג׳ולס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני כל כך אוהבת את הרוצח הסדיסט הזה! והוא שלי!!! בבקשה תגידי לי שרפאל מת. ואם לא אז שימות! שג׳ולס ירצח אותו בדם קר. ~מגיעלךבלאק~ נואר נכנסה לפאניקה. הגיוני… מי לא יכנס אם יעמוד מולו אדם כמו ג׳ולס? ואנג׳י, למה את לא עושה כלום??? לפחות תנסי לברוח, אל תעמדי שם כמו בול עץ! ואחרי כל זה, נעבור לחלק השני- רוזלין כל כך… אופטימית-נחמדה-מתוקה שכזאת. היא מעצבנת אותי -,- כריס כזה מנומס. תכונה אחת שאני פחות אוהבת אצלו… הוא יופי של אדם, אבל זה פחות. ולסיום- עשית לי את היום בזה הרגע!!! ג׳ולס!!! אני מתחילה להתאהב בדמות הזאת ^~^ תמשיכי!!! מחר!
חחח תודה XD
יא אללה למה את מתעקשת לשנוא דמויות טובות? אני לא מצליחה להבין
למה??? למה בלי אנטרים?!?!?
אני גם רוצה לקרוא את הספר הראשון של התגלות הקסם!!! למה רק יוטה? *פרצוף נעלב*
כי יוטה חפרן ואובססיבי. בכלל לא ידעתי שאת מתעניינת XD
(את מתעניינת או שאת סתם נדחפת? *-*)
מתגאה בתכונות האלו ^-^
אוו פומה, אם תקראי תוכלי להכיר את טנירה (ציינתי שהם צריכים להישאר לנצח?)
אכן, אכן.
אני? לא מתעניינת? את יודעת כמה התבאסתי כשגיליתי שפרסמת רק כמה פרקים??? בדברים כאלה אני לא נדחפת.
חחחחח וואו תודה XD
האמת פרסמתי רק את החלק הראשון.
אמג. אני בדרך לסיים את הפרק האחרון של הספר הראשון של מצוד האגדות, והוא כזה מרגש ;.;
בהיותי כזאת אנוכית, פומה, אני אתעלם מהתגובה שלך ואעבור לשל אמורה.
מרגש כמו יהיה כרנג'י-או-ווטאבר-שהשיפ-שלהם-ורפאל-יהיה-בדד-וחסר-אנג'י או מרגש אמתי כמו יהיה-רפאנג'י-מוות-לכריס-והכל-מושלם-בעולם-הפאנגירל?
קטניס אוורדין, סוף.
מרגש במובן של מרגש ;0; וטיפה עצוב, אבל תלוי למי.
ננעצה לו סכין בבטן והוא מגחך?! נקודה לו.
פרק מעולה!! תמשיכי!!
נ.ב. קטניס – אני במייל.
חחח תודה ^^
תס, אבל מה קרה לתגובות הארוכות שלך? ;0;
אאאמממממגגגגגגגגג
סיימתי את הפרק האחרון של הספר הראשוןןןןן DDDDDDD:
כל הכבוד!!!
אולי תעלי? :>
עכשיו? :ם
של מצוד האגדות???
אמורה את מפחידה!!!
מגיע לנו עוד פרק!!!
אם לא עכשיו, אימתי????
מחר U^U
בדיוק עכשיו אני ממשיכה את מבוך האשליות D:
כן, כן, אני יודעת, אני מפחידה ~~ אבל הייתה לי מוזה מטורפת וגם רציתי ממש להתחיל את הספר השני XDDD
זה שילוב של מוזה ורצון עז!!!
זה כזה מפחיד שבשבת התחלתי את החלק השלישי, וכבר עכשיו סיימתי אותו (אבל זה גם בגלל שהוא היה הרבה יותר קצר משאר החלקים)
אז אולי תעלי גם מחר שני פרקים???
מצדדת בבלאק ^
אמורה, חלמתי על הסיפור הזה היום בבוקר! ורפאל נשאר חי!!! :( כנראה שאני לא עד כדי כך שונאת אותו -,-
באמת??
ייאא איזה כיף חלום נוסף שלי התגשם חח מה, על מה חלמת? לא שזה ישנה את מה שכתבתי אבל זה מעניין
ג׳ולס ניסה לדקור שוב את רפאל אבל הוא לא הצליח ואז הוא התעצבן ושאל: ״למה זה לא הצליח?!״ בזעם כזה ורפאל רק חייך. היה עוד משהו עם כריס אבל את זה אני כבר לא זוכרת…
חלמתי את זה כאילו העלית פרק חדש, לא כתמונה רצה.
מתי את מעלה את הפרק? *~*