–>ממלכת סינריו- פרק 1! <–

זה הסיפור הראשון שלי, מקווה שתאהבו :)

–1–

לוקאס שנא את הבית ספר שלו. שנא שנא שנא!!
כולם היו שם בריונים, מציקים לחלשים, לוקחים מהם כריכים ומרביצים להם על ימין ועל שמאל.
לא היו לו חברים שם, הוא הגיע לבית ספר לפני כמה ימים.
"מותק, אנחנו יודעים שהמעבר קשה לך, אבל אתה תתגבר על זה,
אני בטוחה" אמרה אימא שלו.
"אוף. למה לא יכולנו פשוט להישאר במסצ'וסטס? אני-"
"דיי, לוקאס. אתה תתמודד, אתה לא היחיד שעובר מידי שנה.
אני מבטיחה לך שעוד חודש תמצא חברים חדשים ויהיה לך כיף".
"אוקיי…" אמר לוקאס ועלה לחדר שלו.
המעבר מקרוליינה למסצ'וסטס לא היה קל. אבא שלו תמיד אמר לו שזה ל"צורכי עסקים" אבל לוקאס ידע שאביו לא יכל להתמודד עם מותה של סבתו.

***

המלכה אנדריאנה הסתכלה בחוסר סיפוק בכדור בדולח שלה.
"ברוּטוֹס!! בוא הנה מיד!" דרשה אנדריאנה.
"כ-כן מלכתי?"
"אתה יודע כמה אני אוהבת אותך, מלך חזק, יפה תואר…"
"ברור מלכתי, אני-"
"שקט!! תסתכל על הבדולח…מה אתה רואה?" היא היא החוותה בידה לעבר הבדולח
"אמ…נער?"
"נכון ברוּטוֹס, אבל אתה יודע מיהו?" שאלה אנדריאנה
"לא…" ברוּטוֹס זע בכיסאו.
"זה הילד שהולך להפיל אותנו ממלכותינו, ואנחנו נדאג לזה שהוא ימות!" אמרה אנדריאנה בקול.
"אבל מלכתי, אנחנו בכלל בממלכת סינריו, אין כניסה ואין יציאה ממנה, רק עץ החׁכמה מכניס ומוציא אנשים מהממלכה על פי דעתו, ולא נכנס איש מזה מאה שנה" אמר ברוּטוֹס.
"אל טיפש! הבדולח לא משקר, את הילד הזה צריך להרוג!!" השיבה אנדריאנה והצביעה על לוקאס.
"מה? הוא נראה סתם ילד שלא מזיק לאף אחד, אני לא מבין למה את-"
"שקט כבר!!!!" גערה בו המלכה. ניביה התחילו להתבלט בקצת, שיערה החום הגולש התחיל להפוך להיות אפור כהה.
"אתה לא מבין?? הבדולח מעולם לא טעה!! לפי השיעורים של הבדולח הנער הזה אמור להופיע בממלכה בעוד יומיים! אנחנו צריכים למצוא דרך לעצור אותו!! ואם-"
"אנדריאנה, הניבים שלך קצת…לא משנה" אמר ברוּטוֹס.
אנדריאנה קמה מכיסאה.
"אני הולכת לחדר שלי, לבינתיים, דאג לכך שהנברשות יהיו מצוחצחות, יש לנו נשף בערב" אמרה אנדריאנה והלכה לכיוון דלת חדרה.
"בסדר מלכתי, שיהיה לך יום-" הדלת נטרקה ודממה שררה בחדר.