אבודה כ-אין סוף: פרק 1

"קיילי, התעוררי" אמרה אימא של קיילי, כריסטינה.
"טוב, טוב" קיילי אמרה, תוך כדי שהיא ממשיכה לסובב את הכרית במיטתה.
לאחר כמה דקות, קיילי התארגנה, היא לבשה גופייה לבנה, ומכנסי ספורט קצרות.
"קיילי, דופקים בדלת, תפתחי" אמרה כריסטינה.
קיילי פתחה את הדלת, בעודה לבושה ומצוחצחת.
"א… את מוכנה?" תומס אמר בגמגום.
"כן.." קיילי ענתה והוסיפה, "אימא אני יוצאת" קיילי אמרה.
"תהנו" אמרה כריסטינה.
—–
לקח להם, זמן יותר ממה שאתם חושבים.
לפחות כמה וכמה דקות להגיע לעבר המאמן שלהם.
"לבדוק שרוכים" אמר המאמן אריק.
כולם ישבו על ספסל אחד ארוך, וקשרו שרוכים, וכולם היו נאמנים למאמן אריק.
היו שם כמה וכמה כאלה שאפילו לא יעלה בדעת אריק, שהוא "מרוצה" מהם.
כלומר, הם היו די חנונים, ולא מספיק טובים בשביל הרמה שאריק רוצה.
אריק, התחיל לקרוא שמות.
"פיטר", "ג'ני", וכך זה המשיך…
קיילי הייתה מאוד מרוצה, אבל חששה מאותו היום, כלומר היום הזה.
יום זה? יום ראשון? הוא הבחינה שלה.
למעשה, היום הוא יום ראשון, וקיילי מאוד חששה מהמבחן.
אריק התחיל להסביר את מסלול המכשולים, והאימונים שהיו נמצאים שם.
"וכל מי שאני קורא כרגע בשמו, נכנס לחדר הבחינות שלי" אמר אריק.
כולם הנהנו את ראשם ל-כן.
"טום, ולוקאס, כנסו לחדרי" הוא אמר.
אחרי כמה רגעים, היא נשמע באופק את שמה של קיילי.
היא התחילה לקום, אבל תומס איחל לה בהצלחה אם חיוך רחב על גבי פניו.
הוא התאמן בבעיטות, וכישורים רבים.
בזמן שקיילי כבר נכנסה לחדר של אריק.
——
"שלום קיילי, מה נשמע?" שאל אריק.
"הכל בסדר" קיילי ענתה בקול חלש.
"את מוכנה לבחינה?" שאל אריק.
"א… כן" גימגמה קיילי.
"טוב בואי נתחיל, תשבי על הכיסא הזה" סימן לה אריק.
הכיסא היה למעשה, כמו הכיסא שנמצא ברופא שיניים.
"אנחנו למעשה, נותנים לך כמו כדור, ואת נמצאת בשינה" אמר אריק, "ובשינה הזו, את תעברי בחינה, שאת התוצאות אני יראה על המסך הזה, והודיע לך בהמשך." אמר אריק וסימן לה את המסך.
"רגע,כל מי שעושה את הבחינה מקבל את זה מתי שהוא מסיים?!" אמרה קיילי בכעס.
"אה, כן." אמר אריק והעביר אל קיילי את הכדור.
קיילי שתתה מים והכניסה את הכדור לפה, והיא כבר נכנסה ל"בחינה" הזו.
—–
"את בסדר?" אמר תומס.
"כן, נכון?" שאלה בציניות.
"קרה משהו?" הוא שאל בחשש.
"לא, לא.. כלום נכון?" קיילי מילמלה.