אהבה אסורה-פרק 1-הנשיקה

פרק א`- הנשיקה

היא הייתה ילדה נחמדה ומתוקה שקראו לה אלינור בעלת חיוך קורן שגרם לכול הבנים להתאהב בה. הוא היה ילד מתוק וחמוד ששמו היה דניאל בעל עור בהיר במיוחד ומראה שגרם לכול הבנות לפול לרגליו. אבל שניהם לא ידעו שאהבתם יכולה להחריב את העולם. שניהם למדו יחדיו בפנימיה לעבריינים צעירים. זאת הייתה שעת לילה מאוחרת. כולם כבר היו בחדרים חוץ מדניאל ואלינור. אלינור תמיד חשדה שיש משהו מוזר בדניאל אבל היא לא ידעה מה. דניאל היה מאוהב באלינור היא לא הייתה כמו כל הבנות היא לא התאהבה בו בגלל המראה שלו כמו כל הבנות וזאת אחת הסיבות שהוא התאהב בה. אף אחד לא ידע מה ילדים נחמדים ומנומסים כמו אלינור ודניאל עושים בפנימיה הזאת אבל אף אחד אף פעם לא העז לשאול. שניהם היו בחדר המקלחות וצחצחו שיניים כיור ליד כיור. הם לא דברו היה אפשר לשמוע את הזבובים מתעופפים ברחבי החדר. לאחר שסיימו לצחצח שיניים אלינור התחילה ללכת לעבר הדלת "אלינור" היא שמעה לפתע מכיוונו של דניאל והסתובבה וענתה "מה?" הוא תפס בידה והצמיד אותה אל גופו ונישק אותה על שפתיה. דניאל היה מאושר כל כך הוא חיכה לרגע הזה כל כך הרבה זמן. הוא החזיק את ידה בעדינות ולפתע אלינור הדפה אותו לאחור ואמרה "מה זה היה לעזאזל?" ודניאל ענה "איך זה לא הגיוני את כבר היית צריכה להיות מאוהבת בי עכשיו". "טוב דניאל אני לא יודעת מה עובר עליך אבל אני חושבת שכדי שאני ילך לחדר שלי". " אלינור חכי שניה אני ממש מצטער את צודקת אני לא יודע מה עובר עלי". "רק תדאג שזה לא יקרה שוב". אלינור הלכה לחדרה וחיוך מרוח על פניה היא מאוהבת בדניאל אבל עד היום היא הייתה בטוחה שהוא מאוהב במשהי אחרת. דניאל התקדם לחדרו במבט מוטרד. ומחשבותיו היו רק `סוף סוף נישקתי אותה אבל זה לא הגיוני אם הייתי מנשק בת אחרת היא הייתה נמרחת עלי לנצח יש בה משהו מיוחד ידעתי. זאת היא הילדה שחיפשתי'

-בוקר-

כל התלמידים קמו לצחצח שיניים ולארוחת בוקר. אלינור ודניאל עמדו רחוק אחד מהשניה אבל בליבם הם רצו להיות כמה קרובים שאפשר. אבל הם פשוט לא היו מסוגלים. כמובן שעוד מעט כל הבנות ירצו להתעלק על דניאל וכל הבנים ירוצו לקרקר סביב אלינור. אלינור אף פעם לא הבינה למה קיבלה את האובר התייחסות שלא רצתה מהבנים. ואת דניאל אף פעם לא עניינו הבנות חוץ מאחת אבל היא הייתה היחידה שלא היתייחסה אליו בכלל. כול התלמידים הלכו לאכול ארוחת בוקר. את ארוחת הבוקר תמיד אכלו בשולחן גדול בו כולם ישבו ביחד מצד אחד הבנים ומצד שני הבנות דניאל ואלינור תמיד ישבו באמצע השולחן אחד מול השני. אלינור ודניאל לא אכלו הדבר היחיד שעשו היה לבהות אחד בשניה לפתע אלינור קמה ואמרה שיש לה כאב ראש והיא הולכת לנוח בחדר דניאל קם 5 שניות אחריה בטענה שכואבת לו הבטן והוא רוצה ללכת לנוח בחדר גם. הוא ראה שאלינור הולכת לחדרה ותקתק על הדלת אלינור פתחה את הדלת ונתנה לו להכנס ודניאל סגר את הדלת אחריו. "אלינור תקשיבי אני יודע שאמרתי שאני מצטער על הנשיקה והכול אבל אני לא מצטער על הנשיקה אני אוהב אותך בסדר אני לא יכול להמשיך את זה בבטן". דניאל הסתובב ופנה לכיוון הדלת אלינור אחזה בידו הוא הסתובב אלינור הצמידה את עצמה אל גופו ונישקה אותו. ואמרה לו "גם אני לא מצטערת על הנשיקה וגם אני אוהבת אותך". "רק שתדעי לא האמנתי עד עכשיו שאת אוהבת אותי כל הבנים הסתובבו סביבך ועשו הכל בשבילך חשבתי שאין לי סיכוי". "אתה חשבת שאין לך סיכוי אני הייתי בשוק שאמרת שאתה מאוהב בי זה לא היה נראה אפשרי עם כל הבנות האלה שנמרחו עליך". דניאל נתן לאלינור נשיקה קטנה על שפתיה "אבל אף אחת מהן היא לא את". אלינור ודניאלה ישבו על מיטתה של אלינור מחובקים ומלאי עייפות שניהם לא נרדמו אתמול בלילה לאחר הנשיקה ללא שליטתם נרדמו

————————-לאחר כמה שעות————————-

דניאל התעורר אך לא הרגיש עליו את חום גופה של אלינור הוא קם בלחץ ואז ראה פתק על המיטה 'בחצות תגיע לסמטה ברחוב רויט שם אנחנו נחכה לך עם אלינור' "פאק פאק אני לא מאמין מישהו חטף אותה איך הוא ידע שאני איתה מה הוא עד שאנחנו ביחד מישהו חוטף אותה אסור לי לספר לאף אחד"
דניאל הסתכל על השעון ראה שכבר 23:40 ושכדאי לו ללכת לתפוס אוטובוס הוא ואלינור כנראה ישנו הרבה זמן או יותר נכון הוא דניאל הגיע לסמטה ברחוב רויט הוא הלך לעבר החשכה הוא נזכר שיש לו פנס בכיס והאיר את החשכה הוא ראה שם שני אנשים מכוסי פנים ואת אלינור קשורה דמעה זלגה מעינו "אלינור את בסדר הם עשו לך משהו? מה אתם רוצים מאיתנו?" אמר דניאל בכעס "אנחנו נחזיר אותה רק אם ורק תשבעו שלא תהיו ביחד לעולם" אמר בקול רציני אחד מזוג האנשים "למה?" אמר דניאל "אנחנו שומרים על הסדר בעולם ואם אתם תהיו ביחד העולם יחרב אתם תצרו הרס וחורבן בכל מקום" אמר האיש "מה אנחנו רק זוג ילדים בני 15" צעק עליו דניאל "רק תישבע ואני משחרר אותה"