אישונים לבנים

פרק 6:
ביטלי ואני יצאנו מתוך ביתה העצום שעדיין לא האמנתי שהיא משתמשת רק בעשירית ממנו,
"בואי ג'יין, היום! אנחנו מתחילות לגלות איזה מן יצור את!"
"אוקי המפקדת!" הצדעתי לה והיא צחקה.

ביטלי משום מקום התחילה לזרוק עלי דברים שהייתי אמורה לחסום באנרגיה כדי לבדוק אם אני צ'ינגית, חטפתי הרבה מכות, אז כנראה שלא…

לאחר מכן היא נסתה לבדוק אם אני ערפדה כמו ראלה, היא התחילה לחפש כל מיני יצורים מתים שעדיין היה עליהם דם ולהחביא אותם כדי לראות אם אני מריחה דם מהמרחקים, לא הרחתי שום דבר אז כנראה שלא..

לפתע היא הניחה מולי סנאי,
"דברי איתו"
"מה לדבר איתו?! אני די בטוחה שאני לא מגס, ביטלי"
"לפחות תנסי" אמרה לי בפרצוף כלבלב,
"אה…שלום סנאי?"
כפי שציפיתם הוא לא הגיב בשום דרך..כן אני לא מוגס, זה בטוח!

לאחר תקופת זמן קצרה התיישבנו,
"ג'יין אני חושבת על משהו, תנסי לגלות מה זה וגם תנסי להתחיל איתי שיחה ללא מילים.."
בואו נגיד שזה לא כל כך עבד, שתינו סתם התיישבנו אחת מול השניה שעות אבל בשקט מנסות לדבר אחת עם השניה דרך המוח..

"אולי את אדם זאב?"
"אני לא כל כך בטוחה…"
"כשאת רואה בשר את נהיית רעבה?"
"עוד לא ראיתי בשר פה.."
"מאז היום שהגעת?!" שאלה..
"כן…(!)"
"אוקי בואי נלך להביא בשר"

הלכנו שתינו ללכוד יצורים קטנים אכילים,
לא נהייתי רעבה…

"אף פעם לא פגשתי יצור כמוך.."
"אוף.." אמרתי ובעטתי באבן שגרמה לכף רגלי לכאוב..
"אולי…לא, לא יכול להיות."
"מה?"
"אולי את מונרית? בלילה תנסי לדבר עם הירח"
"טוב.."
"מעולה! עכשיו בואי נמצא משהו לאכול כי אני ממש רעבה" אמרה תוך כדי שהחזיקה את בטנה שהשמיעה רעשים..

~לילה~
ביטלי ואני הלכנו ליערות השמש, לפי דעתה של ביטלי הם לא מסוכנים,
רצנו דרך הביצות הסבוכות וכל כפות רגלינו התלכלכו בבוץ..
הגענו לקרחת יער והתישבנו לאור הירח,
אני לא כל כך זוכרת מה קרה אבל ביטלי אמרה שהאישונים שלי נעלמו פתאום ועיני הפכו ללבנות,

"אין ספק שאת מונרית, ג'יין! מזל טוב! מחר נגלה מה את בתור מונרית יכולה לעשות"
נרדמנו שתינו בקרחת היער, עדיין אני לא מאמינה שדברתי עם הירח..
מה הוא אמר לי?