אנשי החושך…10

אדל קראה מס' פעמים את המכתב והתקשרה להקריא אותו לאמבר .
"היא השתגעה לגמרי !" אמרה אמבר כועסת .
"מה נעשה? " שאלה אדל מיואשת . "תתנו לה את הזמן שלה " קבע סת' .
אדל וסת' ישבו לאור השקיעה והביטו אחד בשני , "יש דברים שעדיף לא לדעת " אמר סת' ,
"מה אני אמורה לשתוק כשהיא חוזרת ? , לא לשאול אותה על איזה קללה היא מדברת? " אמרה אדל כועסת וקמה .
סת' קם אחריה והביט בעיניה הנסערות , הוא מסגר את פניה בעזרת ידיו והרגיע אותה במבטו .
הם התנשקו משהו כמו נצח… ואדל הרגישה מרחפת , "איך אתה עושה את זה? " שאלה רגועה , סת' חייך וליטף את גבה . "זה מה שאת גורמת לי" צחק וחיבק אותה .
צ'אד התאמן על מכשיריו כשהרגיש את זואי עוזבת את העיירה , הוא יצא מהבית ורץ לעמוד על הצוק , "כן צוענייה תברחי זה מתאים לך " אמר צ'אד בקול וחזר אל ביתו להתאמן .
"זואי איפה את ? " שאלה אדל כועסת בטלפון .
"היי אני בסדר , פשוט הייתי צריכה זמן לבד " ענתה זואי מהקו השני .
"תני לי אותה " ציוותה אמבר , אדל העבירה את הטלפון לאמבר שהחלה לכעוס .
"זואי ואנחנו הקטנות ? . מה את חושבת לעצמך שקמת ונסעת ככה? . את חייבת לנו תשובות !" הודיעה אמבר .
זואי נשמה עמוק והחליטה להתמודד איתן דרך הטלפון . "אמבר תשימי אותי על רמקול , אני רוצה שתשמעו שתיכן " ביקשה . אמבר היססה ולחצה על כפתור הרמקול , היא הניחה שזואי יודעת שהן בבית של הבנים וכולם מקשיבים לתירוצים שלה . כולל צ'אד .
"כשאני מתכוונת לחזור אתן לא תדברו איתי יותר על הנושא הזה . מה שהוא אמר קרה מזמן . זה איכשהוא היה קשור לאמא , אבל תם זמנו אין לזה השפעה עכשיו . אני מבקשת ממכן בכל לשון של בקשה תשחררו . הכל בסדר . נתראה בקרוב " סיימה זואי וניתקה .
"היא דוברת אמת " אמר צ'אד וניסה לשכנע אותן . הוא הביט בקעקועים הרבים שלו וחשב על זואי . 'לי את לא תשקרי ' קבע צ'אד בינו לבין עצמו.
"מה אתה חושב? " שאל דניאל , צ'אד המשיך להביט בידיו גם לאחר שהבנות עברו למטבח . "שזה אמין מה שהיא אמרה " ענה .
"אנחנו רואים שאתה לא מאמין לזה " החזיר סת' .
"זה לא משנה מה אני חושב . אם היא אמרה את זה סימן שיש בזה משהו " . סת' ודניאל הניחו לו ופנו לעזור לבנות .
זואי טיילה ברחבי לונדון , היא שכרה חדר באכסניה קטנה ונתנה למוחה להתרוקן ממחשבות . לאחר מנוחה של 3 שבועות זואי הרגישה מוכנה לחזור .
כוחותיה התאספו מחדש והיא הרגישה מוכנה להתמודד עם אחיותיה , הקללה וצ'אד .
ברגע שהניחה את כף רגלה על אדמת העיירה הרגישה זואי שוב , את כוחו של צ'אד .
'הוא יותר חזק ממה שזכרתי ' אמרה לעצמה בראש . אך היא השביעה את עצמה להתרחק ממנו לפני שהדבר יגרום אסון , כמו שקרו רוב הפעמים . זואי ניחשה שהבנות לא נמצאות אצלה בבית אלה בביתם של הבנים , היא התהלכה עם המזוודה לכיוון ביתם , מוכנה לקראת הבא .
אמבר ודניאל ישבו בגינה אחד ליד השני כאשר אדל וסת' הגיעו .
"היי " אמרה זואי והביטה באחיותיה . לאדל ואמבר לקחו מס' שניות לקלוט שזואי עומדת מולן ,
"זואי חזרת סוף סוף " אמר אדל וחיבקה אותה בכל כוחה . אמבר התרוממה מכיסאה לאט והתקדמה אל זואי , היא דחפה את זואי דחיפה קלה אחורה וזעפה ,
"מה חשבת לעצמך שהלכת ? . זואי אל תעשי את זה שוב! " אמרה אמבר וחיבקה אותה .
"אלוהים הוא גדל כל כך " אמרה זואי וליטפה את בטנה של אמבר בהתרגשות .
"כל רגע.. " אמרה אמבר וליטפה גם .
זואי הפנתה את מבטה אל דניאל וחיבקה אותו , לאחר מכן את סת' . "הסתפרת " אמר סת' מובך . "כן .. מה אתן חושבות? " שאלה זואי את הבנות וסירקה את שיערה בידיה .
"אומץ " אמרה אדל ונגעה בשיערה הקצר של זואי .
"זו רק תספורת קארה " ענתה אמבר צוחקת .
לאחר זמן מה החליטה זואי ללכת הביתה , "זואי אני רצינית אל תעשי לנו את זה יותר " אמרה אמבר וחיבקה אותה , "ברוך שובך זואי " אמר דניאל .
זואי אדל וסת' התקדמו בהמשך לעיירה וזואי הביטה מסביבה כאילו הכול חדש לה . 'רק 3 שבועות ' חשבה לעצמה וצחקה . סת' הציעה ללוות את הבנות לביתן אך הן סירבו והודיעו שתצלחנה להגיע לבד . אדל וסת' התנשקו מס' רגעים ממול הבית שלו , עיניה של זואי נמשכו לכיוון חלון חדרו של צ'אד . היא תהתה בינה לבין עצמה אם הוא עומד שם או שזה רק הוילון .
"זואי . הלכנו? " שאל אדל . זואי יצאה ממחשבותיה וחזרה ללכת . אחרי שהסתדרה והתארגנה בחדרה הרגישה זואי צורך עז לצאת לריצה קלה . אחרי 3 שבועות מלאי עצלות גופה של זואי הזדקק לזה . "קדימה אדל . אל תתעצלי " ניסתה זואי לשכנע ,
"את מכירה אותי . אין סיכוי שאעמוד בקצב שלך " אמרה אדל צוחקת .
לבסוף זואי וסקיי יצאו לריצה לבד . "התגעגעת אליי ? יפה שכמוך! " צחקה זואי והתכרבלה בפרוותו של סקיי . לאחר הריצה , זואי עשתה אמבט , ושכבה לישון שינה עמוקה וטובה . זואי התעוררה לריח אוכל . "מה את מבשלת שמה? " שאלה זואי מגיחה למטבח בפיג'מה .
"בוקר טוב . ארוחת בוקר " אמרה אדל וצחקה . זואי טרפה סלט ירקות וחביתה לאחר מכן התארגנה ויצאה לחנות שלה .
בזמנה הפנוי , קראה זואי ספר לחישות שמצאה בלונדון , היא למדה להכין קרם חדש , וקיבלה המון נוסחאות לכוויות . לפתע שמעה זואי את אבני החן שלה מרשרשות , היא הביטה סביבה ולא היה אחד בחנות . היא התקרבה למדף שקוף ועליו הונחו כל אבני החן . ליבה הפסיק לפעום כאשר ראתה את סימן הכוכב , ' רק לא זה ' התחננה לעצמה בראשה .
"השעה 10 בלילה איפה היא ? " שאלה אדל , צ'אד וסת' ישבו על הספה והביטו בה בשאלה . .
"בלונדה תירגעי אולי , יצאה עם מישהו " אמר סת' , הוא פחד לפזול לכיוונו של צ'אד .
"אני יצא לחנות " הכריזה .
"אמצע הלילה לאן תלכי לבד? " החזיר סת' .
"אל תדאגי אני יצא לחפש אותה " אמר צ'אד . אדל וסת' הביטו אחד בשני ולאחר מכן שתקו . צ'אד יצא לכיוון החנות , וניסח בראשו את מה שיגיד לצוענייה הפחדנית . כשהגיע לחנות היא הייתה סגורה והאורות מכובים . לפני שחזר הביתה ברגע האחרון פנה צ'אד לביתה. הוא הבחין שדלת ביתן נעולה , הוא ערך סיבוב מסביב לבית וקלט שחלון חדרה פתוח . זואי יצאה מהמקלחת עטופה במגבת ושיערה פזור אחריה שייבשה אותו . היא הבחינה שמשהו נמצא בתוך החדר שלה , לפני שהספיקה להסתובב נאחז צ'אד בכתפיה והצמיד אותה לקיר . " צ'אד לעזאזל איתך הבהלת אותי " אמרה כועסת . "תתקשרי לאחותך " אמר צ'אד כועס , היא הביטה בפניו וראתה כעס מאופק .
"היי " אמרה זואי לאדל , "אני מצטערת לא הייתה לי סוללה . טוב מאמי . לילה טוב " אמרה זואי . היא הניחה את הפלאפון על השידה והסתובבה להביט בו . "אתה יודע יש דרך להיכנס לבתים . בגלל זה יש דלתות " אמרה זואי בציניות . צ'אד בחן את גופה וזואי הרגישה לא בנוח , היא נכנסה לאמבטיה והחליפה לפיג'מה ארוכה . "אתה עדיין כאן? " שאלה זואי , צ'אד עמד מול החלון וחצי חיוך עלה בפניו . "מה אתה מחייך ? . תפסיק לעצבן אותי , ותפסיק לעמוד בחושך שלי כל הזמן . " אמרה כועסת .
צ'אד הסתובב אליה וחיוכו התפרס על כל פניו , זואי החליטה להתעלם ממנו ועמדה לצאת מהחדר כאשר צ'אד טרק את הדלת ועמד מאחוריה , זואי חשבה פעמיים לפני שהסתובבה להביט בו .
"3 שבועות הספיקו לך ? " שאל מביט בעיניה ,
"כן . הם הספיקו לי בשביל להבין שאתה מנסה להעביר איתי את הזמן " ענתה .
צ'אד חייך והביט בשפתיה , "חכם מצידך לנסות את זה " אמר , "צ'אד לך מכאן" ציוותה .
לפתע צ'אד דחף אותה לדלת בחוזקה והביט בעיניה בכעס .
"נחשי מה , אני לא הולך " אמר .
זואי דחפה אותו בחוזקה אחורה וראתה שבקושי הזיזה לו , "זואי אל תגרמי לי להשתמש בכוח " הזהיר צ'אד .
זואי חייכה והתחמקה מידיו , "למה את מפחדת ? " שאל , זואי לא ענתה והמשיכה להתרחק , "זה בגלל הפחד שלך להתאהב , או בגלל הקללה . " . כשהזכיר את הקללה בעיניה של זואי הופיעה ניצוץ מסוכן , העריך צ'אד . הוא המשיך להתקרב אליה וזואי המשיכה להתרחק , "ראית היום משהו , בגלל זה הלחיים שלך אדומות והבגדים שלבשת היום זרוקים בסל האשפה " .
"הסתבכת עם מכשף גדול! " חשבה לעצמה זואי בראש….