אנשי החושך … 7

אמבר ואדל נעמדו כשראו את זואי מתקדמת לדלת .
"לאן את הולכת זואי , חשבתי שהוא לא יחזור יותר " אמרה אמבר מודאגת .
"זה בסדר, תמשיכו לאכול אני תכף אחזור , אל תדאגו מה שהיה לא יחזור " אמרה זואי ויצאה מהבית .
אמבר ואדל התקרבו אל החלון והביטו בדאגה . "מישהי אולי תסביר לנו במה מדובר " ביקש דניאל . צ'אד יצא לכיוון המטבח והביט היטב מהחשיכה על זואי שהתקרבה אל האדם שעמד מתחת למנורה .
"זה חבר לשעבר שלה . הוא מלונדון . הוא גר כאן תקופה מסוימת אבל אחרי הפרידה שלהם הוא עזב" אמרה אמבר .
"למה הגבת ככה ? " שאל סת' ,
"בהתחלה הוא היה נחמד , וזואי באמת אהבה אותו אבל מהר מאוד הוא התגלה כאלים , אחרי כל ויכוח שלהם הוא שבר דברים . ואז עבר לסימנים על גופה " אמרה אדל בשקט .
צ'אד שמע את סיפורה של אדל ועצביו התחילו לעבוד .
"היא מכשפה מי יפגע בה ? " שאל דניאל ,
"היא אהבה אותו ולכן לא יכלה לפגוע רק לאחר שאני ואמבר גילינו אנחנו הענשנו אותו וגרמנו לו לעזוב את העיר " .
"מה אתה עושה פה לעזאזל ? " שאלה זואי כועסת "איך ידעת איפה אני ? " שאלה שוב .
אלכס הביט בה וניסה להתקרב אליה "התגעגעתי אליך " אמר וניסה לגעת בה .
"תוריד את היד ! " ציוותה .
"זואי אני באמת אוהב אותך , אני מבטיח לך שהשתנתי " ניסה שוב . זואי העיפה לו סטירה שסובבה את ראש 90 מעלות , כעסו החל לבעבע והוא שוב הרגיש צורך לאחוז בה , כאשר ניסה להתקרב עמדה זואי ללחוש משהו כאשר שמעה את צ'אד מאחוריה .
"היי אתה ! " אמר בקול בטוח , הוא התהלך בביטחון ועיניו שידרו כעס .
"אל תתערב !" צעק אלכס בקול , "אלכס לך מכאן אני לא רוצה אותך " אמרה זואי מנסה לכבות אש .
"שמעת אותה קח את עצמך ולך מכאן "אמר צ'אד .
אלכס הביט בזלזול "מה תעשה לי אם לא ? " שאל מתגרה . צ'אד חייך והביט בשמים .
"זואי מתוקה שלי אני אוהב אותך , בבקשה בואי נדבר שוב , זה באמת לא הייתי אני " ניסה שוב אלכס , זואי התרחקה אחורה והרימה את חולצתה כך שתוכל להראות לו את הצלקת בבטן , "זה אתה עשית לי אתה זוכר ? " שאלה זואי בכעס .
צ'אד הזדעזע למראה הצלקת בבטנה . "אתה חתיכת …. " פלט צ'אד והעיף לאלכס אגרוף , עוצמת המכה הפילה את אלכס על הרצפה וזואי נעמדה מול צ'אד .
"השתגעת לגמרי? , אני לא צריכה מושיע ! תכנס מייד צ'אד! " פקדה זואי והדפה אותו אחורה .
צ'אד הביט בה בכעס וחזר אל הבית . זואי שילבה את ידיה ונעמדה מול אלכס , הוא התרומם לאט וניסה לשחק את המסכן.
"פעם זה היה עובד עליי … עכשיו זה כבר לא" אמרה זואי רגועה .
"זואי בואי נדבר על זה " ביקש ממנה .
"אין על מה . על תתאמץ , אני גמרתי איתך ביום שניסית להרים יד על אחותי " אמרה והחלה לשוב לבית .
"אני אהיה כאן תקופה זואי " אמר אלכס מתרחק .
"תעשה מה שאתה חושב . אבל תתרחק ממני " אמרה וטרקה את הדלת .
כעסה על צ'אד אינו נעלם , "איפה הוא? " שאלה כועסת את אמבר , היא הצביעה על המטבח וזואי מיהרה לכיוון .
"מי אתה חושב שאתה ? " שאלה כועסת.
"זואי כדאי שתירגעי " הרתיע צ'אד .
"והנה זה מתחיל" לחשה אדל.
"אתה לא תגיד לי להירגע , תענה לי מה אתה שתתערב לי בחיים ? " צעקה.
"זואי אני מזהיר אותך תורידי את הקול , אני לא קונה את ההצגה שלך " אמר שוב .
זעמה של זואי התפרץ החוצה והיא העיפה לו סטירה מצלצלת , "הסתדרתי טוב מאוד בלעדיך . אני לא צריכה עזרה ממך ובטח שלא הגנה " אמרה ויצאה מהבית כעוסה .
"אוי הוא ממש לא מתכוון לשתוק " אמר סת' וחסם את יציאתו של צ'אד מהמטבח . "צ'אד תקשיב . אל תעשה צעד שיגרום לך להתחרט עליו , היא בת תזכור את זה!, היא מורכבת צ'אד אל תתערב לה " אמרה אמבר ודיברה אל ליבו .
צ'אד נתן בסת' מבט כועס והוא פינה לו את הדרך .
הוא יצא אחריה וניחש לאן הובילו אותה רגליה .
זואי התכופפה למי הנהר הקרים והרטיבה את צווארה . היא נשמה שלוש נשימות ארוכות ומחשבותיה התבלבלו לפתע , למה אלכס חזר לעזאזל ! . וכעסה על צ'אד לא נגמר .
הוא כלום בשבילה מי הוא שיתערב היא תיעבה את ההרגשה לעמוד מאחורי גבר ולהרגיש חלשה .
"לעזאזל" אמרה בקול היא התרוממה ממי הנהר והביטה בו מתקרב .
"תקשיבי לי טוב אדיוטית שכמוך " אמר ותפס את ראשה , שניות לפני שנישק אותה נשימתה נעצרה ושפתיה ציפו לרגע הזה . "זה שיש לך שרירים ואתה גבוה יותר לא אומר שמותר לך הכול " אמרה מהופנטת מעיניו .
"וזה שאת צוענייה עם עניים מכשפות לא אומר שמותר לך הכול " אמר מחייך .
זואי הייתה בטוחה שליבה הפסיק לפעום באותו רגע .
"יש לך ביטחון עצמי נכון בלונדיני ? " שאלה בציניות , הוא לא ענה לה אל נישק אותה היא הגיבה מיידית ! . ידו שאחזה בראשה בחוזקה נחלשה וליטפה את גבה הם התנשקו דקות עד שצ'אד החליט להפתיע אותה ודחף אותה למים . זואי הגיבה מייד ומשכה אותו איתה למים . היא הרגישה שהיא לא מגיעה לרצפה ונאחזה בצ'אד , "בלונדיני אני לא יודעת לשחות " התנשפה .
"לא צריך " אמר ונישק אותה שוב .
זואי רעדה מקור והוא עטף אותה בזרועותיו . "אנחנו נהרוג אחד את השני בקצב הזה " אמרה והביטה בו . הוא חייך חצי חיוך והתנשף בכבדות . אחרי שיצאו מהמים זואי קטפה עלה ושפשפה אותו בידיה היא לחשה לחישה ונתנה אותו לצ'אד " תניח את זה מתחת ללשונך " ציוותה .
"שלא נקבל דלקת ריאות " השלים אותה . הוא ראה אתה מתפלאת מידיעותיו על הכשפים וחייך לעצמו .
זואי נכנסה לביתה כאשר אדל תפסה אותה בכניסה , סת' עמד מאחוריה מניח יד על כתפה , "איפה היית? " אמרה אדל כועסת . "הייתי צריכה קצת אויר " אמרה זואי בחשדנות . "את בטוחה שלא היית עם האלכס הזה? "שאלה אדל בהיסוס . זואי חייכה אל אדל והרגיעה את מצפונה…
אך מוחה של זואי לא הפסיק לעבוד…