אקווריום עם דגים- הפרק השני- אקשן בחנות הדגים

קסם…… ממש קסם………………………….
האיש הקשיש באמת מצא לנו פתרון לבעיה.
אך לפתע…………… האיש הקשיש נעלם.

-חצות וחצי-
היי, היי, הלווו!
אתם בטח סקרנים מה היה הפתרון לבעיה. אבל זה סוד. סוד כמוס לפרה ולסוס.
אבל בכל זאת אני רוצה לספר לכם……..
הפתרון לבעיה היא כמובן רמקול….
אני ואלון הכנסנו לאקווריום רמקול ואז שמענו צליל קררררררררררררררררררררררררררררררררר קררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאארררררררררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא הבנתי בכלל מה זה? ומאיפה זה מגיע?
אך הסתבר שלא כל כך מתאים רמקול… אז הפתרון היה הוא לפנות למומחה לדגים.
חנות הדגים הייתה ריקה ורק קולות ה"בלופבלופבלופ" השקטים והרגועים נשמעו ברקע.
לפתע…………… בום! טראח! האקווריומים נשברו ונשפכו כל המים… כל הדגים התחברו לדג
גדול אחד שהתחיל לרדוף אחריי ואחרי אלון.
"הצילו!" צעקתי, "עזרה!" — אין קול ואין עונה.
גל גדול של מים הציף את כל החנות ואני ואלון ניסינו להחזיק מעמד.
אני בהתחלה חשבתי להציל את אלון ורק לאחר מכן להציל את עצמי.
אבל יותר מזה… "ריחפנו" בכל החנות …
חשבתי לטעום מהמים… אבל חשבתי שכל צעד קטן יכול להפוך את הבעיה לעוד יותר גדולה
ואז אני ואלון עוד יותר נסתבך.
שחיתי ולקחתי על גבי את אלון ושחינו ל……….שומקום!
לא ראינו ולא ידענו איפה היציאה….. זה היה כל כך מבלבל ו………… נסחפתי.
זה היה כל כך מתיש עד שאני ואלון יצאנו- נוטפים מים, מהחנות.
בעצם לא היה פתרון, אבל סיבוך כן היה…………………………
לא השגנו את המטרה, חזרנו הביתה עייפים וללא הצלחה.
"נו………………………. אז? מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?" שאל אותי אלון "ומה נגיד להורים?"
"לא יודע………………….. מה אתה רוצה ממני?!!!" שאלתי את אלון.
"אני לא רוצה ממך כלום…… פשוט… צריך למצוא איזו מגבת או משהו שיכול לייבש אותנו ובגדים
שנוכל להחליף לפני שנחזור הביתה!" אמר אלון.
"אין שום דבר כזה ….. אנחנו צריכים ללכת הביתה, לאבא ולאמא ונספר להם את כל האמת." אמרתי.
אני ואלון הלכנו הביתה עייפים….פתחנו את דלת הבית ואז ההורים הציפו אותנו בשאלות:
"מה זה?", "איפה הייתם?", "לאן הלכתם" וכל מיני דברים כאלה…………………………..
אבל שום דבר לא עיניין אותי ואת אלון רק רצינו להתקלח, להחליף בגדים ולנוח במיטות שלנו ולהתכסות
בשמיכות שלנו. זה מה שבאמת רצינו.
אני ואלון התיישבנו על הספה הנוחה שבסלון והרגשנו הקלה… אבל עדיין היינו רטובים וגם לא מצאנו
פיתרון לבעיה עם הדגים…………………..
אבל אני ואלון נרגענו קצת וניהננו מהשקט ומהרוגע.
אם אני ואלון נספר להורים את כל מה שעברנו אולי הם לא יאמינו לנו………….
אבל אולי בעצם כדאי לנסות….
אז אני ואלון שיתפנו את ההורים וסיפרנו להם את כל מה שקרה והם באמת האמינו לנו…
"אז……." אמרתי "מזל שיצאנו מחנות הדגים במהירות…… אחרת היינו מסתבכים עוד יותר!"
וכל המשפחה צחקה, שמחה וצהלה.
אני ואלון ניסינו לחשוב על מכשיר כלשהו עם הבעיה עם הדגים (שמוזכרת גם בפרק הראשון)
אבל עדיין לא מצאנו…………………