ארץ הפלאות-22 *~*

מאדלין:
בחלומי ראיתי את המלכה הלבנה, היא ישבה בחדר לבן לחלוטין ולצידה היה כלבה האמיץ זיגמונד. פניה היו מיואשות ואיפורה היה שחור לא כרגיל. המראה יכל לשבור את התקווה של כל אדם שפוי, ולצערי הייתי על גבול שפיות ובאותו הזמן אי שפיות.
דמעה שחורה נפלה על רצפת החדר ואז המלכה הביטה אלי, עיניה הלבנות בהקו ונראו לרגע שחורות, היא הביטה בי במבטה האוהב שנראה באותו רגע כמחפש מקום אחרון של תקווה, רגע יחיד בו תועיל ואולי תעזור.
היא המשיכה להביט בי עוד מספר רגעים ואז פצתה את פיה בקול אמיץ וחלש בה בזמן.
"אמרי לה, אמרי למושיעה שהיא אני, ואני היא. עכשיו הגיעה זמני לשנת נצח והיא תמלא את מקומי" התמונה התערפלה וראיתי את המלכה נשכבת על יד כלבה בתנועה חיננית, היא שלחה לי חיוך אחרון ונעלמה.
אני ידעתי מה ראיתי, ראיתי את מות המלכה הלבנה ואת עליית החדשה.