ארץ הפלאות.
אני מבקש סליחה ממך, אליס יקירה.
כששיניי קרעו את צווארך היית ילדה קטנה. בת 12 לכל היותר.
ניפצתי את חלומך – הטיפשי לדעתי – לתקן את ארץ הפלאות.
רצת אחרי חלום ילדות נדוש, להביא את ארצי לדבר מחריד שמעולם לא הייתה.
ארנב בעל שעון זהב, הוציא אותך מביתך והביא אותך אלינו, למרות שרעדת וצווחת בקולי קולות שיפסיק.
את התקרבת אל המלכה הנכבדה וניסית להורגה. קפצתי על גבך, ושרטתי אותך עד אובדן הכרה.
צלעותיך התנפצו מתחת לכפות רגליי הנמריות.
כמה פעמים, כמה פעמים אליס יקרה, צפיתי בחלומותייך? זאת שאלת אותי רבות.
נדתי בראשי ושיקרתי כמו תמיד.
כל לילה צפיתי בהם. חשבת שאת תנצחי. חשבת שתצליחי לשרוד לבד בעולם.
אמך מתה מזמן ואביך זרק אותך בבית יתומים מטונף משחור.
אבל את אליס יקרה, מזמן אבדתך את שפיותך. חלומותיך הפכו מלאים דם מבעבע שניגר מחיות תמימות. אם יכולתי לבקש בשבילך שלוש משאלות, ולהפוך בשבילך, ילדתי, לג'יני, הייתי מבטל את היוולדותך, כולא את נשמתך האבודה והלא שפויה, הייתי אפילו מבעיר את כדור הארץ בשבילך.
צחקת מתוך שינה. המשגיחות בבית היתומים נעלו אותך בחדר חשוך כדי שלא תשחטי משהי, אפילו בטעות.
סליחה אליס יקרה, שיערך החום לא יתנפנף בריצה מהירה למצוא את התשובה, קולך לא יצטמרר לקרוא בשמי יותר. "צ'-צ'שייר!"
וענייך הירוקות לא יבזיקו משיגעון יתר.
לא ראיתי את פנייך שלוות כאלה מעולם.
את יפהפייה.
סליחה יקירה.
תגובות (2)
הו צ'שייר *~*
אליס ^~^ אהבתי מאוד :> זה ממש יפה
אהבתי, מאוד.