אשת חתול -בת לגורל פרק 3

לבשתי את אחת השמלות שהיו בארון ,
שמלה שחורה, וקצרה , עם כתף אחת.
ג'ינג'ר לבשה שמלה בצבע תכלת , עם שתי כתפיות דקות.
"בואי נקווה שהכל יהיה בסדר." היא אמרה.
"מה זאת אומרת? מה יעשו לנו אם יגלו שאנחנו נשות חתול?"
"לא יודעת… כנראה יהרגו אותנו… בואי נצא , אנחנו מאחרות" אמרה ויצאה מהמבנה לפני שהספקתי להגיב. יצאת אחריה ,מקווה שחיכתה לי.
"בואי כבר! " אמרה מתוך המונית הצהובה.
"אני באה, אני באה!" צעקתי נלחמת עם השער שלי , אספתי אותו בקוקו גבוה ,מה ששנאתי לעשות מפני שהוא אף פעם לא הסתדר טוב.
נכנסתי למונית , ויצאנו לדרך .
הגענו לבניין מגורים גבוה ועלינו במעלית עד הקומה האחרונה .
נכנסנו לפנטהאוז ,שכמו המלון שלנו, היה הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה בחוץ.
הוא היה מעוצב כמו מערה.
הלכנו בעקבות המוזיקה למין אולם נשפים. שנראה כאילו היה בחוץ.
"למה אתן פה? " שמעתי קול אומר.
הסתובבתי ומרוב הפתעה כמעט נפלתי על התחת שלי.
היה לו עור בהיר , שיער שחור ועניים בצבעים שונים, אחת חומה בהירה יותר ואחת כל כך כהה שנראתה כאילו היא שחורה לגמרי.
"הם יהרגו אתכן לפני שתספיקו אפילו להשתנות." אמר "אבל ברצינות מייסי? נקמה ? אתן שתיים והאולם הזה מלא אנשי כלב."
ובשלב הזה התחלתי לכעוס "אוקיי, תקשיב טוב טוב חתיכת כלב, אני לא מפחדת מאף אחד פה, איך שאני רואה את זה? אתם כולכם צ'יוואוות מגודלות! ולא התכוונתי לנקום אלא… לאסוף מידע," בשלב הזה כבר צעקתי, (נו אתם יודעים, בלחישה). "אז ארצה!!"
הוא לא נראה המום או כועס, אלא , משועשע.
"עצרו הכל!" מישהו באולם צעק. "יש פה פולשים"
"כדי לכן לברוח " אמר הנער. "ג'ינג'ר, היא חדשה, נסי לא לסבך אותה בצרות" והלך
"בואי " אמה ג'ינג'ר "אנחנו בורחות מפה"
וכך רצנו בדרך שממנה באנו, אל תוך הלילה, בורחות מאנשי כלב משוגעים בטוקסידו ושמלות ערב.