בחור מהאגדות *גס* 2
כבר עבר די הרבה זמן מאז שראיתי את איתי. או את רוי.
מרוי בכלל לא יצא לי לשמוע, את איתי ראיתי בסופר עם אמא שלו, שזה הפתיע אותי, איתי שנא לבלות עם אמא שלו.
בגדול אמא שלו מתה עליי, היא הייתה מתה שנהיה זוג, היא יודעת שאנחנו מבלים הרבה זמן יחד בתור "ידידים" , סביר להניח שזה מה שהיא חושבת.
"היי סיגל, מה העניינים?" שאלתי את אמא של איתי, הוא בדיוק התעסק בסטנד חטיפים, מתאים לו.
"גאיה!" היא שמחה לראות אותי, ישר איתי הסתובב.
"גאיה…"
"איתי…" סיגל כאילו הבינה את המסר," טוב לראות אותך מותק, איתיוש אני מתקדמת, ניפגש בקופה"
"אז, מה הולך איתך?" שאלתי.
"אני יודע… מחפש את עצמי." הוא לא ממש הסתכל לי בעיינים.
"איתי…" התגעעגתי אליו נורא.
"מה?" הוא סוף סוף הסתכל לי בעיינים.
"אתה יודע שאפשר פשוט להיות חברים טובים כמו שאנחנו, בלי כל ה..-" , "אני יודע, אני יודע" הוא קטע אותי.
"תני לי קצת זמן" הוא אמר חייך אליי, הוא נתן לי חיבוק והתקדם לאמא שלו.
מאז כבר עברו כמעט שבועיים, כנראה ש'קצת' זמן, זה לא ממש קצת.
הימים נעשו משעממים בלי איתי, אז הזמנתי את זוהר , חברה טובה שלי לבוא אליי באותו הערב.
זוהר הייתה החברה היחידה שלי שידעה לנהל מערכת יחסים רצינית, היא יצאה עם תומר הזה איזה שנתיים, אחרי שיצאה עם ברק סוקולוב שנה פלוס.
סיפרתי לה על רוי, ולהפתעתי היא סיפרה לי שהוא ותומר חבר שלה מכירים.
"את יודעת, יכול להיות שהם ביחד אפילו עכשיו, תומר אמר לי שהוא מזמין אליו כמה חברים."
הלב שלי דפק.
"בואי נלך" היא חייכה אליי, ידעה שחיכיתי שציע.
התלבשתי הכי סקסי שלי.
היו אני רוצה אותו אצלי במיטה! החלטתי.
לבשתי את אחת החולצות הכי זנותיות שלי, שיסתכל, מה יש?
הגענו לבית של תומר, די שנאתי את תומר , הוא היה מתנשא, אבל זוהר אהבה אותו בטירוף.
"גאיה?" רוי חיבק אותי
"רוי!" שיחקתי אותה כאילו לא ציפיתי לפגוש אותו והתכוננתי שעות והשקעתי בכולי.
היו שם עוד כמה בנים, בינייהם יוסי, הוא היה חבר טוב של איתי פעם אבל אני אפילו לא זוכרת למה הם רבו.
"מה הולך ישמנה?"יוסי צעק אליי.
"אתם מכירים?" רוי שאל.
"אתה לא יודע? הוא היה פעם חבר טוב של איתי.
"כן, אני יודע , אבל… לא משנה" הוא חייך, חיוך מושלם.
אחרי שעה שבהיתי בו מעשן מהנרגילה, הייי חייב תלצאת קצת החוצה לשאוף אוויר, נחנקתי.
לתומר הייתה מרפסת ענקית, בגודל של חצר, היה שם ספסל נדנדה. התיישבתי.
שמעתי את החלון של המרפסת נפתח.
"מי זה?" שאלתי, התעצלתי לסובב את הראש.
"רוי" הוא התקדם, המהמם הזה.
"אפשר?" הוא הסתכל על המקום הריק שהיה ליידי בנדנדה הזאת.
"בטח" חייכתי.
"רציתי לשאול אותך משהו"
"מקשיבה" דפק לי הלב, בחיי שהוא כמעט יצא מהמקום.
"את ואיתי…"
"מה איתנו?"
"זה רציני? , מה הולך בייניכם?"
הייתי בשוק.
"אהה-" , "את לא חייבת לי תשובה , פשוט-" הוא קטע אותי וקטעתי אותו חזרה, "זה לא רציני, אני לא יודעת מה אתה יודע, הכל מקרה, זה לא רציני" ניסיתי להסביר.
"אני יודע שאתם…"
זה היה מביך
"זה לא, בכל מקרה זה הפסיק"
"איתי סיפר לך?" שאלתי.
"את האמת שלא, אני פשוט… פשוט קלטתי עליו, הצורה שהוא מסתכל עלייך, לא קשה לזהות שהוא ראה אותך כבר בלי בגדים"
בחיי הייתי בשוק, הוא לא התבייש, הוא היה כל כך סקסי באותו רגע.
"בכל מקרה, טוב לדעת שזה לא רציני" הוא חייך, נעשיתי אדומה אני חושבת.
"טוב?" שאלתי
"כן, את יודעת, אם זה היה רציני, לא הייתי יכול להרשות לעצמי לפנטז עלייך"
"אתה מפנטז עליי?" שאלתי , כמה חיכיתי.
"אני יודע שגם את"
"מאיפה לך?"
"אני מזהה אנשים בצורה הם מסתכלים, זה כישרון כזה"
"ואו, אחלה כישרון" חייכתי.
רוי התקרב אליי, זאת הייתה כמעט נשיקה מזדיינת! אוף! נשמע קול של הזזת דלתות המרפסת.
הוא חייך אליי.
זה היה יוסי.
"יש לכם אש?"
"יש בפנים" רוי ניסה לחפף אותו.
"תזיין אותה אחר כך ,אל תדאג אני לא מפריע"
אני ורוי הסתכלנו אחד על השני.
האוזניים של רוי נעשו אדומות, בשניות הוא נעמד, הוא תפס ת יוסי מהחולצה, כמו בסרטים, "סתום תפה שלך יבן זונה" הוא דחף אותו.
"יהומו" יוסי החזיר לו
"מה יש לכם ימפגרים?" פתאום זוהר נכנסה.
יצאתי מהמרפסת חזרה לבית.
"נראה לי שאני זזה" אמרתי לה והלכתי לכיוון התיק שלי.
"כבר?" היא שאלה
"כן , התעייפתי נראה לי לא מרגישה טוב כל כך."
רוי הסתכל עליי
"אני זזה" סימנתי לו
הוא התקרב.
"בגלל השמן מסריח הזה?" הוא הזיז לי את השיער אל מאחורי האוזן.
"לא רוצה לייצר מהומות, גם התעייפתי" הלב שלי דפק
"טוב, תקפיצי אותי הביתה? בתי ברגל, זה שתי דקות מפה"
"בטח" חייכתי
המשך בקרוב
תגובות (4)
בשל אזהרת הכותרת, אתעלם ממשלב השפה הרדוד.
מה הקשר בין הסיפור לבין סוגת 'פנטזיה'?
סוגה זו כוללת תחומים המשיקים למציאות או אף שונים ממנה לחלוטין. כשפים, מסע בזמן, דרקונים, פיות, ערפדים, גיבורי-על, משני-צורה וכיוצ"ב.
הפנטזיות המתוארות בסיפורך שייכות לסוגת 'סיפורי אהבה'.
דרושה הגהה על הסיפור, בטרם העלאתו לאתר. המושג "לרוץ לספר לחבר'ה", כולל משהו חשוב לפני הריצה. מי שממהר – אין לו מה לספר.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
פנטזיה היא פשוט חלום על משהו לא מציאותי, אם תמשיך לקרוא, אני בטוח שתגלה את הפנטזיה :)
פנטזיה זה באמת משהו שלא יכול לקרות במציאות, אבל סוגת הפנטזיה (או סוגה פנטסטית) מתייחסת למה שלא הגיוני שיקרה במציאות. לדוגמא, מישהי שמאוהבת במישהו שלא יהיה איתה לעולם, זה לא רעיון שמשתייך לסוגת הפנטזיה, גם אם הוא לא יקרה.
אז, אלא אם כן יהיה בסיפור משהו שההיגיון לא חל עליו, הוא יתאים יותר לסיפור אהבה. אני מסכימה עם מי שכתב את התגובה הקודמת, חסרים בסיפור הזה הגהה, משלב, תיאורים, מחשבות, תחביר מלא יותר… הכל כאן יותר מדי תמציתי ובקושי אפשר להבין משהו כשקוראים את הסיפור הזה.
אולי הסגנון מעט רדוד, אבל הרעיון נהדר וזה חשוב לבטא את עצמך. זה לא כל כך הז׳אנר. בכל זאת, יש משהו זורם בכתיבה שלך, שגורם להכל לזוז טוב. כדאי לך להמשיך ????