בין קירות הוגוורטס – פרק שישי. שיא חדש !

בין קירות הוגוורטס
פרק שישי
הם החלו להתהלך בסמטה. האגריד בדק ברשימה. "טוב, קודם נקנה שרביטים. מקובל ? " הוא שאל את ג'יין ואנה. " כן." הן ענו במקהלה. הם נכנסו לחנות מלאה קופסאות שבהן שרביטים, ובין כל הקופסאות, הם משאו אדם קשיש במיוחד, שנראה קצת כמו אלברט אנשטיין בעיני ג'יין, רק עם הרבה פחות שער. " שלום, האגריד, ידידי ." אמר האיש. " שלום לך, אוליבינדר." אמר לו האגריד. " מה שלומך, ידידי ?" אמר אוליבינדר, וניגש ללחוץ את ידו של האגריד. " שלומי הוא בסדר גמור. מה איתך?" האגריד לחץ את ידו בחמימות, אבל קצת יותר מדי חזק. " אוו ! אני בסדר, האגריד, תודה ששאלת. " אמר בעודו משפשף את ידו כדי להפחית את רמת הכאב. " טוב. בואו נתחיל בך." אוליבינדר אמר והצביע על אנה. אנה משכה בכתיפיה. "אוקיי !" היא אמרה. " אני אתן לך שרביט, ואת תצביעי איתו לאיזה מקום. זכרי, השרביט בוחר את האדם, לא האדם בוחר את השרביט. " אוליבינדר אמר. אנה הינהנה. הוא הוציא את השרביט מהקופסה. " עץ תאנה, 32 סנטימטר, די גמיש, ליבה משערה של נימפה. חזק במיוחד. קחי. " הוא אמר והושיט לה את השרביט. אנה הצביעה לכיוון כלשהו בחנות הקטנה, על החלון, וצפתה שהוא יתפוצץ. אבל לא, הוא לא. מהשרביט יצאו ניצוצות בכל זהובים – אדומים – צהובים יפיפים. " וואו. " אמרה אנה בשקט. " יופי, זה השרביט שלך. " אמר אוליבינדר. " כנראה שהוצאתי ישר את השרביט הנכון מיד. " אמר אוליבינדר. " אין הרבה מקרים כאלו. " אמר אוליבינדר והושיט לאנה שקית בד, לשים את השרביט בפנים. " טוב, עכשיו את." הוא אמר לג'יין והצביע עליה. " טוב. " היא אמרה ונגשה לאוליבינדר.