בית ספר לערפדים פרק ג'
אחרי גמרנו לדבר החלפנו מספרי טלפון וכל אחת הלכה לדרכה.
התקשרתי אליה בערב, שאלתי אם היא תרצה לבוא לבית חדש.
"בכיף" אמרה ונתקנו.
בוקר
********
"קייטי קומי!! כבר 9 וחצי!! את שוגעת שאת ישנה ככה?!" העירה אותי אמא.
"טוב אני קמה! את יכולה לקחת אותי לבית החדש?" אמרתי.
"כן, אבל תתלבשי מהר!"
התלבשתי מהר ויצאנו לבית.
"בי" אמרתי לאמא ונכנסתי.
"וואו," קראתי מהכניסה "איך היא עשתה את זה תוך שבוע?"התפלאתי.
הבית היה מסודר לגמרי וצבוע, חוץ מהארגזים.
'כנראה שאין לי הרבה עבודה' חשבתי והתחלתי לפרוק ולסדר הכל.
בערך ב-4 סיימתי ונשמעה נקישה בדלת.
"רגע!" קראתי והלכתי לפתוח.
"היי" היא חיייכה וגם אני.
"היי ג'יין,"אמרתי (שכחתי להוסיף שקוראים לה ג'יין).
"רוצה לשתות משהו?" שאלתי.
"אוקיי."
"את לא מאמינה איזה עבודה עשיתי, כל היום פרקתי ארגזים וסידרתי!"אמרתי.
"אצלנו היום בבית הספר רבו שניים עוד שנייה אחד מהם נפל עליי!"
"וואי אצלנו היה לי חבר שגם הוא היה רב ככה מכות אז זרקתי אותו."
פתאום צצו לי געגועים אליו, אבל הרחקתי אותם.
"בא לך ללכת לבית קפה? אני משלמת."אמרתי.
"בסדר אבל אני בוחרת!" אמרה.
"אני גם ככה לא מכירה כאן בתי קפה,אבל אם זו תהיה בחירה גרוע, אני יבחר
בבית קפה אחר שנראה ואני יבחר!!" אמרתי ושתינו צחקנו.
תגובות (2)
תמשיכי חחחח (את יודעת למה אני צוחקת?)
לא..