בלה סוויטר פרק 12

התעוררתי למגע של טיפות טל על פני.
לרגע שחכתי איפה אני. הבטתי למעלה, ראיתי את השמיים הכחולים של הבוקר מאירות עלי.
בוקר… נראה שהמילה מציקה לי. בוקר…
הבטתי הצידה, הפרצוף שלי נתקל בפרצוף אחר. הפרצוף של טיירו.
קפצתי לעמידה. כנראה שטיירו נשען עלי כי הוא נפל מאט והתעורר גם הוא.
"בוקר טוב, ישנתם בסדר?" הבטתי אחורה וראיתי ארבע זודות עיניים מביטות בנו.
התרחקתי מהר מטיירו. ראיתי את כריס מצחקקת ובון האיף בי מבט מלא שעשוע, אבל לא נחמד, יותר מרושע.
טיירו נבהל גם הוא. לרגע הוא נעלם ואז חזר מחדש.
כולם צחקו. כולם חוץ ממני ומטיירו שניסינו להתנהג כרגיל. קצת קשה כשמביטים בך כאילו אתה מופע פיספוסים!
נראה שכריס הבינה את מצוקתי כי היא מיהרה לומר: "קדימה אנשים! אין לנו את כל היום. שון, תתן לכל אחד משימה".
נראה שכריס ידעה בדיוק מה לומר, פתאום שון הרצין והתחיל לתת פקודות.
"בון! אתה ואני על האוהלים. כריס! תכחי את טיירו להכנת מדורה. ובלה…" מבטו נראה מאט עצוב, "תלכי עם וונדי למצוא ארוחת בוקר".
כולם התחילו לעבוד, תודה לאל!
"בואי וונדי" אמרתי לה, "נלך לצוד איזו חיה!"
~~~
התכלתי להכיר את וונדי מאט יותר. לדוגמא: היא מעדיפה ללקט פרות מעשר לצוד "חיות תמימות".
"הנה" היא הצביאה על שיח, "זה אוכמניית קורליט, היא בריאה וטעימה".
הבטתי בפרות. הם נראו כמו עיגולים קטנים בצבא כחול, כמו אוכמניות רגילות, רק שעל אלה היו נקודות בצבא תכלת.
וונדי התחילה לקטוף אותם ולשים בסלסלה.
הלכתי לשיח קרוב. הבטתי בפירות, הם היו זהים לשיח הסמוך.
התחלתי לאסוף אותם עד שהסלסלה שלי התמלא. הלכתי לוונדי והיא שאלה אותי מאיפה קטפתי אותם. הצבתי לאבר השיח.
"בלה" אמרה וונדי ברוגז, "זה לא אותו שיח! זה קורליט רעיל! קוראים להם קורליט רק כי הם דומים!"
"אבל הם נראים אותו דבר בדיוק!" מחיתי.
"כל אחד שעסק בשיעורי השרדות במחנה הצבאי היה יודע שגדל רק שיח אחד של אוכמניות קורליט בכל קילומטר! אי אפשר שיהיה עוד אחד באותו אזור, הם צורכים יותר מדי מים".
"אני מצטערת" אמרתי, "אני לא הייתי בשיעורי השרדות. למדתי לחימה ויכולת שליטה מלאה בשינוי צורה שלי. חשבתי שלדעת לצוד זה מספיק!"
"את יודעת כמה מתו מתאות כזאת?" אבל הכל של וונדי היה יותר מודעג מעצבני, "טוב, בואי נחזור למחנה, קטפתי מספיק לכולנו!"
"בסדר" אמרתי, "אבל בפעם הבאה תגידי לי כל פרט ופרט שאיפה לקטוף".
"כמו מה?" צחקקה וונדי, "תקטפי את האוכמנייה החמישית משמאל משיח מספר שלוש מימינך?"
צחקנו, וונדי אדם מאד נחמד. רשמתי לאצמי לעולם לא לזלזל בשטקנים.