בלה סוויטר פרק 16 (פליז להגיב!)
הערב ירד ועצרנו בקרחת יער כדי להקים מחנה.
הפעם אני ישנתי באוהל עם וונדי, טיירו ישן עם בון באוהל אחר ושון וכריס היו בחוץ.
היה חמים בתוך האוהל, אבל הלכתי למדורה כדי לדון עם כולם בצעדים הבאים.
"אני מניח שאנחנו עוד מאט יוצאים מהיער, אני צודק?" שון הביט בטיירו.
"עוד חצי קילומטר" אישר טיירו, "אבל תזכרו שיש סיכוי קטן להפגש עם כמה יצורים לא רצויים".
"אז בבוקר נצאה מוקדם ואולי נגיעה כבר מחר לעיר הקרובה" אמר שון.
"אבל מה יהיה אז?" שאל בון, "נחפש מישהו שבמקרה בדרקו למלך ונבקש טרמפ?"
"נראה כשנגיעה" אמרתי, "חוץ מזה, איך נשכנעה את המלך? הוא לא יאמין לנו. מה נומר לו: 'הי, אנחנו קטינים שברחו מה"הדמייה" ואנחנו רוצים שתאמין לנו שיש צבא בשיתוף של המחנה הצבאי שלנו שרוצה להרוג אותך. אתה צריך לגייס צבא על הידע המועט שלנו ולהלחם במה שלא שמעת או ראיתה מעולם'?!"
"נצתרך לשכנעה אותו בדרך זו או אחרת!" אמרה כריס במבט רושף.
"למה? אני לא עומדת ללכת לאיזה מלך שיחשוב שאני משוגעת. בעיה שלו עם הוא לא יאמין לנו!"
"לי הוא יאמין" אמרה כריס. כולם הביטו בה.
"למה? ספרי לנו, אנחנו רוצים לדעת!"הלכתי עם זה רחוק מדי, ידעתי את זה ברגע שאמרתי.
כריס רצה משם. אני לא מאמינה שעשיתי את זה לחברה!
רציתי לרוץ באקבותיה אבל בון עצר אותי: "אני יעשה את זה. חקי פה".
אבל לא רציתי לחקות פה. הלכתי לאוהל שלי והחפרתי בשק שינה שלי עד שהיה לי חם מדי.
אני עשיתי את זה…
בבוקר ניגשתי לכריס, למרות שהיא ישנה.
"אני מצתערת" לחשתי לה, "אני לא מאמינה שעשיתי לך את זה! אני כל כך מצתערת".
הלכתי לשון, שהיה עמור לעמוד על המשמר.
"בוקר טוב" אמרתי לו והוא קפץ מהפתעה.
"אוי לא" נאנח, "השמש כבר בשמיים, לכי להאר את וונדי, אני יאיר את השאר".
ניגשנו לעבודה ואחרי שכולם התעוררו התחלנו לקפל את המחנה.
בסביבות תשע בבוקר התחלנו לצעוד.
הבטתי בכריס. היא הביטה בי חזרה ועשתה לי חיוך קטן, אילו שמעה את מה שאמרתי לה קודם.
אני שמחה שאחנו שוב חברות…
"הנה זה!" אמר טיירו.
הבטתי קדימה. מולנו, במרחק חמישים מטר, עמדו כמה מבנים ישנים מעץ. האזור נראה נתוש וישן. הכל התפורר וכל מה שנותר מהמבני עץ היה כמה קירות ופה ושם נותר ריצוף.
"הם נתשו את המחנה" טיירו נשמעה מבולבל.
"זה לא בסדר" אמר.
"אז בואו ננצל את זה שאין כאן אף אחד ונחקור קצת" אמרתי והתחלתי להתקדם לעבר המבנים, אבל שון משח אותי אחורה.
"אדיף לא להכנס לצרות" אמר, "וגם אין לנו זמן".
"בסדר" נאנחתי, "בואו נלך לבקר מלך".
תגובות (1)
לא ראיתי שהעלית…
הגבתי, עכשיו תמשיכי אני במתח!