האמת הלא כל כך יפה פרק 1

נקודת מבט ניק
'איך אני יספר לה? איך אני יספר לה את האמת הכל כך כואבת? היא הרי כל חיי אני לא יכול לעשות לה את זה במיוחד שהיא במצב כזה רגיש' חשבתי לעצמי בעודי מחבק את סול ומנסה להרגיע אותה. "ניק מה קרה לאמא ולאבא?" שמעתי את קולה העדין של סול שואל. "אני… אני…" התחלתי לגמגם "נו" גערה בי "סול זה… זה יותר מידי בשבילך את תביני בהמשך" אמרתי לה בעדינות כדי לא לעורר אצלה כעסים. היא תבין היא תבין בהמשך שהכל זה לטובתה. פתאום נכנס הרופא ובדק טיפה את סול "טוב את יכולה ללכת הביתה אבל בימים הקרובים את לא יכולה ללכת ללימודים את צריכה להשאר לנוח" מילמל הרופא ויצא מהחדר. "טוב בואי" אמרתי לסול תפסתי את ידה ונכנסנו למכונית שלי.
נקודת מבט סול
רוב הנסיעה עברה בשקט עד שהחלטתי להפר אותו "ניק תגיד למה הייתי בבית חולים?" שאלתי את ניק "מה את לא זוכרת?" שאל ניק בפליאה "לא" מילמלתי לעברו "את קיבלת מכה חזקה בראש והתעלפת" אמר מהר "אה" מלמלתי בכלל לא האמנתי לו אני לא מבינה מה הוא מסתיר ממני. לאחר כמה דקות הגענו. נכנסתי לביתי וניק אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי התיישבנו בסלון וניק התחיל לומר. "תקשיבי אחות יש בית ספר מיוחד שאת הולכת אליו" אמר לי ברכות "איזה בית ספר?" שאלתי מנסה לא להתפרץ עליו. "תקשיבי שנינו יודעים שתמיד היית מיוחדת" אמר בשקט "מה הכוונה מיוחדת?" שאלתי "זה בית ספר לילדיים בעלי כוחות על טיבעיים שיש להם יכולות לא רגילות" אמר בנשימה אחת. "מה?" שאלתי בשקט בעודי מנסה לעכל את מה שאמרו לי הרגע.