הגבולות

פרק 8:
"באתי לעזור לך ג'יין"
אמרה האישה עם השיער הלבן, השמלה האפורה והגלימה הכחלחלה שהגיעה לה עד כפות הרגליים.
ביטלי נעמדה לפני במבט עוין כלפי האישה הזרה,
"מי את?" שאלה ביטלי את האישה,
"אכפת לך אם אדבר עם ג'יין?" אמרה האישה בטון מרוגז,
הסתכלתי לכיוון האישה שהסתתרה מאחורי העצים,
"מה את רוצה ממני?" שאלתי,
"באתי לעזור לך"
"אני לא צריכה עזרה"
"את מעדיפה לקבל עזרה מדרימרית שלא כל כך מתמחת בתחום סודותיו של הירח ושליחיו מאשר לקבל עזרה ממונרית אמיתית שעומדת לפרוש מתפקידה?"
ביטלי התקשחה פתאום ולא זזה ממקומה אלא רק הסתכלה לכיוון האישה ואז לכיווני,
"למה את מתכוונת כשאת אומרת לפרוש מתפקידך?"
"למות.."
"אוה, מה שמך?"
"שרה, המונרית הבוגרת האחרונה על הארץ"
"מה איתי?"
"את עוד צעירה ג'יין"
"איך את יודעת את שמי?"
"כפי שהבנת הירח אמר לי"
ביטלי לידי גלגלה עיניים ומלמלה כל מיני מילים שלא הצלחתי להבין.
"למה לדעתך אצטרך עזרה?"
"כי נכנסת לעניין שמאוד גדול עלייך"
"איזה עניין?"
"לגלות מי את ואיזה סוג של דקן יש לך עם טדי.."
"איך את יודעת על טדי?" עכשיו באמת התחלתי להתעצבן,

"הירח.."
"כן, כן הירח אמר לך" הסתכלתי לכיוון השמיים "אתה לא משכנע ירח!" צעקתי,

האישה נעלמה, התחיל לרדת גשם,
"בואי ג'יין, בואי נלך" אמרה ביטלי והושיטה לי יד,
"כן…בואי"
"למה העולם לא מבין אותי או שאני אותו?"
"אף אחד לא יודע" אמרה.
"למה כולם שונאים אותי?"
"אני לא שונאת אותך, גם טדי לא שונא אותך, ג'יימס לא שונא אותך, טוראלי לא שונא אותך ואני די בטוחה שגם ראלה לא שונאת אותך"
"ראלה בטוח שונאת אותי, ראית איך הציגה את עצמה בפניי? יש לה משהו נגדי וטדי..? אני כבר לא יודעת."
"אל תדאגי ג'יין זה רק כאבי הכלב החודשיים שלו"
"מה?"
"כל חודש יש יום או יומיים שלמים שפשוט אסור להתקרב אל טדי, הוא רעב לבשר, רוצח כל מיני דברים, עצמותיו גדלות, זה ממש כואב לו, זה הזמן שלו להיות ממש זאב, לא להיות רק אדם זאב, הוא הזהיר את כולנו לא להתקרב אליו בקטעים האלה"
"אותי הוא לא הזהיר.."
"אולי הוא שכח.."
"הוא לא.."
ביטלי נעמדה מולי,
"די ג'יין! זה לא הזמן לרחם על עצמך! לפי מה שהשרה הזאת אמרה את צריכה לגלות מי את"
התחיל לכאוב לי הראש והתעלפתי על הרצפה,

לאחרונה אני מתעלפת הרבה, חשבתי לעצמי כששכבתי על המיטה הלבנה ליד מר ירח,
"משהו עובר עלייך, ג'יין, אני בכל זאת צריך לדאוג לצאצאים שלי"
אמר בחיוך שהפגיש אותי עם כל קמטי הצחוק סביב שפתיו,
גיחחתי קצת,
"אני לא מרגישה עצמי"
"זאת רק ההתחלה, אני מבקש ממך, תבקשי מהחבורה כולם אפילו ראלה"
"אפילו ראלה?" אמרתי בבוז,
"אפילו ראלה, הם צריכים להוביל אותך לגבולות"
"גבולות?"
"ביטלי כבר תסביר לך"

התעוררתי ליד ביטלי שהניחה על מצחי מגבת רטובה,
ביטלי היא חברה ממש טובה שלי,
"תודה" אמרה,הבנתי שהיא קראה את מחשבותיי,
"אני רוצה ללכת לגבולות"
"לגבולות? הגבולות! הם באמת יכולים להסביר לך מי את! נכון! אבל רגע.. המסע לשם מאוד מסוכן!"
"אני אלך לבד"
"לא, ממש לא כולנו נלך איתך!"
"כולנו?"
"כולנו", לפתע שמתי לב לכך שגם ג'יימס, גם טוראלי, גם ראלה וגם טדי, שעיניו היו ממש שחורות ושיניו המחודדות די בלטו כרגע, נעמדו ליד הדלת,
"כולנו באים איתך" אמרו חמישתם ביחד בחיוך גדול,
"תודה" אמרתי בחיוך שהפיל את המגבת ממצחי וגרם לראלה לצחוק.

כולנו ישנו בביתה של ביטלי חוץ מטדי שלא ישן אלא ישב כל הזמן, והסתכל על החלון בכעס על חייו, מעניין על מה הוא חושב,
קמתי והנחתי את ידי על כתפו והתיישבתי,
"הכל בסדר טדי?"
טדי הרכין את ראשו, ויללה קטנה נשמעה..