אין לזה עוד שם סוג של הקדמה…

התעוררתי בחדר לבן כשאני רואה את ניק אחי הגדול יושב בכיסא שליד המיטה שבה שכבתי. "מה? ניק איפה אנחנו? איפה אמא ואבא? מה אנחנו עושים פה?" שאלתי בלחץ את ניק "סול תירגעי הכל בסדר אמא ואבא לא פה עכשיו ואנח…" התחיל ניק לומר "ניק איפה אבא ואימא?" שאלתי בבכי ניק לא ענה ורק חיבק אותי. "סול את חייבת להבין הם לא כאן והם לא יחזרו" ניק אמר לי בעודו מחבק אותי.
******************************************טוב אז קוראים לי סול יש לי אח גדול ושמו ניק. אני בת שש עשרה יש לי שיער שחור ארוך וחלק באופן מפחיד העור שלי ממש בהיר ויש לי עיינים אפורות. ומה אני עוד יכולה להגיד?! אני רק יכולה להוסיף שהסיפור שלי מתחיל כאן.