היומן של השטן-פרק2

פרק 2:חנות הספרים הקטנה

ניגשתי לשבת במקום היחיד שהיה פנוי,בקצה הכיתה ליד החלון.
כולם עדיין הסתכלו עליי,זה היה מביך-כן,לא מזמן התחלתי לחוש ברגשות מסוימים כמו מבוכה,שמחה וכעס-
ואז צלצל לשיעור הראשון,כולם מיהרו לשבת במקומות.והמורה נכנס היא בקשה מכולם להיות בשקט ופנתה אליי.היא בקשה ממני לקום ולספר מאיכן באתי.
"היי,אני קאסי ועברתי לגור כאן אתמול,גרתי בישראל,בעיר שנקראת חיפה,וגם בה יש נמל כמו פה"דיברתי מהר,וחזרתי למקומי בקצה הכיתה.כולם נעצו בי מבטים,זה עצבן אותי וממש לא אהבתי להרגיש עצבנית,
המורה המשיכה בשיעור.
כך חלף לו יום הלימודים הראשון שלי באן,כרגיל לא הכרתי חברים,לא השתתפתי בשיעורים ולא הייתי נחמדה.
מינה באה לאסוף אותי מבית הספר."איך היה היום הראשון שלך בבית הספר?"שאלה"רגיל"אמרתי.
"הכרת חברים חדשים?"
"לא"
"חבל".האמת שפעם ראשונה בחיים שלי הסכמתי אתה,זה באמת חבל.
יצאנו מחניית בית הספר."אכפת לך עם נעצור רגע בחנות הספרים?" שאלה מינה
"לא אכפת לי"אמרתי.

חנות הספרים הייתה קטנה ודי נחמדה,למוכרת קראו אביגיל וגם לה היה הסימן המוזר הזה בעיין.
"קאסי,תכירי זאת אביגיל.אנחנו חברות כבר המון שנים"סיפרה לי מינה וקרצה לי.
"אתן מחפשות משהו מסוים?"שאלה אביגיל
"האמת שלא,באתי רק לקנות ספר בישול.אולי את יכולה להמליץ לי איזה כדי?"ענתה לה מינה
"בטח,בואי איתי.ספרי הבישול נמצאים בפנים" הן הלכו,.
התחלתי להסתובב בחנות,עד שמשהו משך את תשומת לבי.זה היה יומן בצבע ירוק כהה,הוא נראה לי עתיק מאוד,על הכריכה שלו היה כתוב באותיות גדולות בצבע חום יומן.
פתחתי אותו בעמוד הראשון,דפיו היו צהובים וריקים.מששתי את הדף ופתאום הופיעו מילים: אני קאסי, אני כבר 300 שנה בת 15,עכשיו אני גרה בעיר נמל באנגליה,בעבר רצחתי את שני אחיי הקטנים,בעבר גם לא הרגשתי רגשות,לפעמים אני עדיין חושבת שאני שטן,למרות שאני לא רוצה להיות כזאת אני רוצה להיות רגילה…אבל אני גם יודעת שלא תמיד מקבלים מה שרוצים.
שאלתי את עצמי מה זה היומן הזה,ותוך פחות משנייה הופיע התשובה: היומן של השטן.

מינה חזרה ובידה ספר הבישול,"אני יכולה את היומן הזה?"שאלתי והסתכלתי על יומן."לא ידעתי שאת מתעניינת בכתיבת יומנים "היא אמרה."אז אני יכולה או לא?"שאלתי"כן"היא אמרה.
נגשנו לשלם,"אני רואה שגם את מצאת משהו"אמרה אביגיל"כן"עניתי,"חנות הספרים הקטנה הזאת מלאה באוצרות ודברים יקרי ערך"הוסיפה מינה.