נטלי16
הייי ושוב אני מעלה פרק :)
מקווה שתאהבו ותשתפו אותיייי ;)
(נטלייי בשבילך! )

היחידה \ 14

נטלי16 28/05/2012 938 צפיות 12 תגובות
הייי ושוב אני מעלה פרק :)
מקווה שתאהבו ותשתפו אותיייי ;)
(נטלייי בשבילך! )

כאשר שמעה את טום נכנס היא יצאה מהאמבטיה והביטה בו מניח מגש עם ארוחת צהריים על השולחן . היא סגרה אחריה את הדלת ונשענה עליה מביטה מהחלון , טום הביט בה וראה את הדמעות עולות בעיניה , הוא התקרב אליה לאט ובזהירות מחשש שתתפרץ בבת אחת , לאט כופף את מצחו להישען על מצחה הוא הניח את שתי ידיו על לחיה בעדינות והביט בה ברוך , אנאבל הישירה מבט אל תוך עיניו הגדולות ומצאה את הנחמה שלה . הדמעות החלו לרדת בזו אחר זו היא לא בכתה בקול אבל זה הספיק לטום בשביל לשבור גם אותו . ראשה נשען על חזהו והיא נשמה את ריחו . אחרי שנרגעה והרימה את פניה אליו הוא ניגב לה את הדמעות האחרונות והביט היישר בעיניה ,
"יותר טוב ? " שאל ,
אנאבל הנהנה .
"בואי תשבי ואני אספר לך הכול " אמר טום מנחם . אנאבל התיישבה בחזרה לתוך מיטתה והביטה בו . הוא הרים את מגש האוכל והניח אותו על רגליה , "בואי נאכל " . אנאבל הביטה באוכל ובטנה החלה לפרפר מרוב רעב .
"אחרי שהלכת הגיע מישהו שחיכיתי לו הרבה זמן , קוראים לו פול והוא בעצם קשור אליך קשר משפחתי",
"מה זאת אומרת קשר משפחתי לאמא שלי לא היו אחים , ואבא שלי …. " אנאבל השתתקה לפתע ונזכרה שבעצם לא ידעה שום דבר על הצד של אביה .
"בל , לאבא שלך יש בן דוד אחד שאבא שלך והוא היו בקשר טוב אך מרוחק בגלל הסכנה שבכך , אבא שלך עבד יחד עם אמא שלך . והבן דוד עבד כמוני , הוא עבד בשטח ולכן בגלל הסכנה הם פשוט התנתקו . לפני שאמא שלך …. היא פשוט ביקשה ממני ליצור איתו קשר " .
"איפה הוא עכשיו ? " שאלה אנאבל .
"קוראים לו פול , את תיראי אותו עוד מעט הוא לא רוצה שתרגישי חייבת לפגוש אותו . פול ואני מצאנו אותך בקניון את הכנסת מרפק ל'לוגן' הזה , והוא ירה בך " .
"איך אנשים לא הבחינו ברעש או בזה שנפלתי ? " שאלה .
"אני ופול הגענו בדיוק כשהוא ירה בך , לרובה שלו היה מוצמד משתק ככה שלא היה רעש , נפלת היישר לזרועותיו של פול , משום מקום הגיחו הרבה אנשים והחלו לזוז כך שלוגן לא הבחין מה בדיוק תפס אותך. חשבתי שאני משתגע כשראיתי אותך מדממת , פול לא נתן לי לחזור לקניון , בקור רוח שלו העלמנו את עצמו לכאן " .
"איפה אנחנו ? " שאלה תך כדי שתייה .
"אני קורא לה היחידה , אבל בעצם זה סוג של יישוב קטן שמלא באנשים שלנו . כשעזבתי לכמה חודשים הייתי בעצם כאן " הוא הבחין שהיא שוב נרתעת כאשר דיבר על העזיבה שלו .
"אבל איך כולם חיים כאן ואף אחד מהמוסד לא הורג או עושה לכם משהו ? " שאלה נבהלת .
"בל , המוסד שאת מכירה מתחלק לשתיים , החלק האחד שאת מכירה ושונאת זה החלק הרע , אבל יש החלק השני הטוב האמיתי שפשוט נותן לנו לחיות ביישוב עצמאי ודואג לנו להכול" .
"אני עדיין לא מבינה ,איך שניהם משתלבים אחד בשני " אמרה נרגזת .
"בל המוסד לא רע אלינו, יש אדם אחד שמפקד על החצי הרע ופשוט רוצח באכזריות , את פגשת אותו כשנכנסת בטעות איתי לארון . ברגע שבאמת מגלים מה הוא עושה פשוט מוציאים אותו להורג לא פחות ולא יותר" .
"ולמה עד עכשיו לא הוכחתם את זה ? " שאלה .
"כל פעם שניסינו הוא פשוט הצליח להשתיק אותנו , כמו מאפיה כזאת ששולטת בגוף חזק מאוד של המוסד . הוא רוצה את המזוודה של אימך כי שמה טמונות הסודות הכי גדולים שלנו , הוא רוצה כוח וזה מה שיש במזוודה הזאת " .
אנאבל סיימה לאכול וטום הניח את המגש על השידה שלה . אנאבל קמה ממקומה והביטה מהחלון אל השלג הלבן שמכסה את האגם כמו סמיכה גדולה .
"אני לא רוצה לסכן את כל המקום השקט והיפה הזה טום , אני פשוט רוצה ללכת מכאן . שום דבר שנמצא איתי עכשיו לא בטוח . אולי עדיף שפשוט תיתן לי ללכת " אמרה רגועה בתקווה שהוא באמת יבין מה היא רוצה , היא באמת לא יכלה לשאת בעול כזה כבד וידעה שאם יקרה משהו לטום בגללה היא פשוט לא תשרוד את זה . אנאבל השעינה את ידיה על שיש רחב שהיה לפני החלון והמשיכה להביט החוצה . השקט ביניהם הרג אותה , היא רצתה לדעת מה הוא חושב איך הוא מרגיש .
טום עמד מאחוריה וחשב מספר שניות לפני שהגיב , הוא סובב אותה אליה בפתאומיות והגביהה אותה בכך שנתן לה להישען על השיש , רגליה של אנאבל ריחפו וטום אחז במותניה .
" אני לא רוצה לשמוע אותך יותר מדברת ככה , זה הבית שלנו כאן , אנחנו נתרגל לכול , את חייבת להתרגל לזה שיש אנחנו – אני ואת לא רק את כאן " אמר .
פיו התקרב אל פיה באיטיות והיא כבר הרגישה אותו נושם על שפתיה . לפתע נשמעה דפיקה בדלת , טום ואנאבל המשיכו להביט אחד בשני ללא תזוזה "דופקים" אמרה אנאבל , טום התרחק מאנאבל בעדינות וליטף את פניה . "פתוח" אמר והמשיך להביט בה .
"סליחה שאני מפריעה .." החלה לומר אך נעצרה כשראתה את טום עומד מולה .
טום הביט באישה והעלה חיוך רחב על פניו.
"תוריד את החיוך הזה אידיוט! " אמרה האישה בכעס .
היא שילבה את ידיה מולו וחיכתה להסברים ממנו , "בל תכירי זאת ליאן היא כמו דודה בשבילי " אמר טום מחייך חיוך חנפן .
"אל תנסה להתחנף עכשיו , את יודעת שהדבר המכוער הזה שעומד מולי לא יצר קשר יותר משבועיים ? " אמרה מתחמקת מחיבוקו של טום .
"מי כמוני יודעת " אמרה אנאבל והתחמקה מעיניו של טום שחיפשו אותה .
"נעים מאוד אני ליאן " אמרה , בעיני אנאבל היא באמת נראתה כמו דודה שיערה אדמוני מתולתל אסוף כולו בעזרת מקלון דק , צבע עורה היה בהיר ומלא נמשים סביב עיני הענבר שלה התאספו להם קמטי גיל .
"אני אנאבל " אמרה מחייכת .
"את הבת של בקי " אמרה ליאן ,
מבטה של ליאן השתנה לפתע היא הביטה ברגש ובהערכה יחד באנאבל , "אני מצטערת על אימך , היא הייתה חשובה כאן לכולנו . " אמרה ליאן .
"בואו נצא קצת אל השלג נראה לי שזה יעשה לך טוב " המשיכה .
אחרי מס' דקות הם יצאו אל הסמיכה הלבנה והגדולה , אנאבל התהפנטה מהשלג הרך והנעים . "אז תספר לדודה מה הולך " אמרה ליאן אוחזת בזרועות של טום .
אנאבל הלכה לצידם מציצה מידי פעם לקרבה בין ליאן וטום . טום החל לדבר כשהפלאפון שלו צלצל , "מצטער מצטער אני כבר חוזר " אמר טום והבטיח במבטו לאנאבל .
אנאבל וליאן התיישבו על הספסל ואנאבל הריחה את ריח האגם הקפוא . "אל תתני לעצמך להסס בקשר לאהבה שלו לאימך " אמרה ליאן.
אנאבל הביטה מס' שניות אל האגם ואז אל ליאן . "מכל השנים שהוא כאן אף אחת לא הצליחה לתפוס את המקום של בקי , היא הייתה בשבילו לאמא לאחות לחברה לכול ! , אמא שלך הייתה אחת הנשים המדהימות שהיישוב ייחל לקבל . היא אהבה שמרה עלינו חיזקה אותנו ותמיד הייתה באה לבקר או שולחת את טום " .
אנאבל שאבה כל מילה שליאן אמרה והרגישה שכל מילה גורמת לה לחנק בגרון .
"אני יגיד לך עכשיו משהו אמיתי שאני יודעת בוודאות . כמה חודשים לפני שאמא שלך נהרגה , טום חזר לגור כאן תקופה בגלל סיכון גבוהה שיתפסו אותו או אותה . הוא הביא איתו תיק , ו2 תמונות , אחת של בקי והשנייה שלך ".
אנאבל נראתה המומה והרגישה שלחיה מאדימות . "אחרי שאמא שלך נהרגה , הוא לא חיכה שיודיעו לו , פשוט הרגיש את זה . היה לו קשה הוא לא דיבר עם אף אחד , אפילו חברתו לשעבר שגרה כאן לא הצליחה לגרום לו לדבר . לפני שחזר אליך התחננתי שיגיד לי מה הוא מתכוון לעשות והוא לא דיבר שתק כמו גוויה " .
ליאן שתקה מס' רגעים ואז ליטפה את שיערה של אנאבל . "אל תהססי אם את צריכה משהו ! , קרוב לוודאי שאראה אותך יותר מאוחר " אמרה וקמה .
"ליאן " אמרה אנאבל , ליאן נעצרה מהליכתה והביטה באנאבל
"אשמח לדבר איתך יותר מאוחר " אמרה בחיוך .
ליאן הנהנה והמשיכה ללכת .
אנאבל נשארה לשבת שם דקות ארוכות עד שהרגישה דקירות עזות באזור הכתף………


תגובות (12)

אעאעאע!!
יוו אפילו לא ראיתי שיש שני עמודים לסיפורים החדשים!!
בלי לדבר הרבה…~עולהלקרואיייאייי~

29/05/2012 16:11

הווווו איזה פרק טואוווב!!
טום כזה מאמי!
ואיזה עצוב זה שאמא שלה נהרגה….
ואני עדיין כועסת על לוגן!!
יוו את לא מבינה, אני כל הזמן חושבת על הנוכל הקטן הזה!!
תהרגי אותו!!
חח סתם. נו לא.
פרק מעולה שבמעליות, אני כ"כ שמחתי שגליתי אותו ~סתכליעלהתגובהלמעלהאחממאחממ~
ואני ממש ממש מממש מממממממש מקווה שתמשיכי מהר!
המשךךךךך המשךךךך!

29/05/2012 16:19

אהה וכמעט שכחתי…
איזה כיף דהפרק בשבילי!!
חח מואאאאה!

29/05/2012 16:20

חחחחח נטלילוש …
אני גם חושבת שללוגן מגיע המון רע…!
מקווה להמשיך בקרוב :)
את חייבת להריץ קצת את הסיפור "החיים עפ"י קים " ושלא תעזי להפסיק כי אני מחכה בקוצר רוחח שתמשיכי!

30/05/2012 00:17

פרק מקסים אהבתי מאד ומקווה כי ההמשך לא יאחר מלבוא תודה וכל טוב ממני בקי ♥

30/05/2012 01:53

פרק מקסים אהבתי מאד ומקווה כי ההמשך לא יאחר מלבוא תודה וכל טוב ממני בקי ♥

30/05/2012 01:53

תודה רבהה בקי היקרהה ♥ הוא יגיע….. =)

30/05/2012 08:05

תודה רבהה בקי היקרהה ♥ הוא יגיע….. =)

30/05/2012 08:05

מתי הוא יגיע?
מתי הוא יגיע?
האם את רומזת שהעלת היום פרק…? ~מבטחשדני~
תעלי היום!
פלייזז!!
יוו חח אני מרגישה חופרת..

30/05/2012 08:08

חחחחחחחח את ממש לא חופרת לייייייי! כיף לי =)
אמ… אני לא יודעת אם אצליח לעלות היום פרק אבל אשתדל…. :)

30/05/2012 08:56

נטלי תמשיכי

30/05/2012 10:49

אני ממשיכה :)

30/05/2012 14:03
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך